Thursday, May 25, 2017

2017-05-25 בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

בקשת עזרה דחופה הוגשה לח"כ אורלי לוי-אבוקסיס - נגד אפליה של רון חולדאי נגד יהודי אזרח המדינה ולטובת ערבי שאינו אזרח המדינה

ח"כ לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א: על פי רון חולדאישעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" שאינו אזרח מדינת ישראל, הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח המדינה.  העירייה עוסקת כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותיתגחמנית ובררנית,המתחזה לפעולה חוקיתהתנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.
 

מאהל המחאה ת"א, 25 למאי - ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס ביקשה וקיבלה עדכון על המתרחש במאהל המחאה ת"א. ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס גם התבקשה לעזור בדחיפות נגד ראש עיריית ת"א רון חולדאי. רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, עוסק באפלייה חסר פשר, על פיה ערבי שאינו אזרח ישראל הוא "איש מדינה" - מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח. תחת הגיון עקום זה, עוסקת העירייה כבר חודשים בהתנהלות שהיא מעל לכל ספק אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא. וכרגיל, התקשורת מפרסמת מידע כוזב ממקורות בעלי עניין. הרשויות הסכימו שחסרי דיור יקבלו את מה שמגיע להם ממילא - בערך 1,270 ש"ח סיוע לדיור לחודש ממשרד השיכון. קשה מאד לדרי רחוב לממש סיוע זה - הן בגלל מחירי הדיור, והן בגלל שלרובם אין חשבון בנק, אין יכולת לתת ערובה למשכירים, וכו'. רוב דרי הרחוב מעוניינים בדיור ציבורי מוגן - שחוסל ברובו כמובן. בנוסף, עיריית ת"א החליטה לתת מענק חד פעמי של 7,500 ש"ח לדרי רחוב שיתפנו מרצון. יש חשש שעו"ס מחתים דרי רחוב על חוזי שכירות שאין להם סיכוי לעמוד בהם מעבר למספר חודשים - שבהם יסתייעו במענק החד פעמי של העירייה. לאחר מכן, ימצאו את עצמם ברחוב. יש כאלה שפונו, והם כבר ברחוב...
במאהל נשארו היום רק קומץ אנשים. שניים מהמקרים המטרידים במיוחד שדווחו לח"כ אורלי לוי אבוקסיס נוגעים לשני מבוגרים, נכי צמיתה 100%:
א' מיואש, יש לו זכאות מחברה בשם מילגן (?), עורכת הדין דליה בן-נון, שטיפלה בעניין סירבה במשך זמן רב לטפל בעניינו. והשופט אליהו בכר הוציא החלטה שאסור לא' להגיש בקשות בעצמו. בסופו של דבר הגישה עורכת הדין בן-נון בקשה בשמו לפני יותר מ-3 שבועות.  השופט הוציא באותו יום החלטה "לתגובת הצדדים בתוך 14 יום".  הצדדים לא טרחו לענות כלל.  אתמול עזרתי לא' לנסח בכתב יד בקשה חדשה לשופט - להורות שלא לפנות אותו מהאוהל, לפחות כל זמן שהעיריה ומשרדי הממשלה בכלל לא עונים לבית המשפט.
* את הניירות של י' לא ראיתי. אבל מדווחים לי שמשרד השיכון ענה לשופט בעניין י', שלבית המשפט אין סמכות להתערב בשיקולים של משרד השיכון. זאת -  לאחר שניהלו הליך עתירה מנהלית במשך שנים, וכאילו הכירו בסמכות בית המשפט... 


תמונה: אוהל המחאה רחב הממדים של משפחתו של אזרח עיראק, שאינו אזרח מדינת ישראל, אך הצטרף למאהל המחאה בת"א. אוהל מחאה של עיראקי, שאינו אזרח מדינת ישראל – מותר. אוהל מחאה של יהודי, אזרח המדינה, ששירת בצה"ל - אסור.
_____
אני אזרח המדינה, ששירת בצה"ל (הייתי מפיקודיו הראשונים של בוגי יעלון), ודייר אוהל מחאה בת"א, שהוקם על פי הסכם עם עיריית ת"א במתחם שהוקצה על ידי העירייה למחאה. מאוהל המחאה עמלתי על הוצאת כתבי יצחק שמי לאור. שכני הם אזרח עיראקי ומשפחתו, שאינם אזרחי המדינה. על פי התקשורת, המשפחה הקימה אוהל מחאה באותו מתחם, שהוקצה למחאה, כיוון שנמנעת מהם היציאה מהארץ "מסיבות ביורוקרטיות". על פי התקשורת אבי המשפחה היה מאנשי הצבא העיראקי, והגיע לארץ לפני שנים. תחילה זכתה המשפחה לשיכון במתקן הוועד למען החייל, אבל אח"כ נפלטו משם. עתה מסרב משרד הפנים להעניק להם תושבות קבע או רישיונות עבודה,ובמקביל נאסרת עליהם היציאה מהארץ.
בחדשים האחרונים מאיימת עיריית ת"א לפנות אותי מאוהל המחאה, תחת תואנות חסרות שחר, המתחזות לחוקיות (ראי להלן), בעוד שברור שלא תפעל כך נגד המשפחה העיראקית. ההסבר שסיפקו בעבר אנשי הפיקוח של עיריית ת"א לאפליה מוזרה זאת:שכני העיראקי הוא "איש מדינה".
ככל הנראה, על פי רון חולדאי, שעל פי התקשורת נושא את עיניו לראשות מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל, "איש מדינה" הוא מעמד נפרד ובעל זכויות יתר לעומת אזרח.
אודה אם תוכלי לסייע בהבאת אפליה חסרת פשר זאת לקיצה. העניין דחוף, שכן העירייה מאיימת בהרס ופינוי האוהל שלי בתאריך ה-01 ליוני, 2017.
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
נ.ב.
יש לציין:
א) מעולם לא הוצא נגדי צו פינוי ו/או צו הריסה כדין.
ב) למרות בקשות חוזרות במשך חודשים, לא נמסרה לי עד היום כל החלטה שיפוטית חתומה ומאושרת כדין, כנדרש לצורך אכיפה.
ג) העירייה מתחזה כמבצעת עלי החלטה בתיק שאינני צד בו (עתירת דרי רחוב שעניינה סיוע בדיור – אולם אני מעולם לא ביקשתי סיוע כלשהו בדיור מרשות כלשהי), ואינו נוגע כלל לעניין זכות המחאה.
ד) העירייה גם נמנעת מכל התייחסות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי קיום אוהלי מחאה.
לכן, יש לראות בפעולות העירייה אכיפה שרירותית, גחמנית ובררנית, המתחזה לפעולה חוקית. התנהלות זאת הופכת את שלטון החוק לחוכא ואטלולא.


2017-05-25 ערר העציר מוטי לייבל: שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט

ערר העציר מוטי לייבל: שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט 
השופטת ענת ברון עסקה בשיבוש הכתבים וההליכים בערר העציר מוטי לייבל - הנובע ממעצר מתמשך ללא הקראת כתב אישום כדין וללא מסירת חומר הראיות לעיון הנאשם.  השופטת ענת ברון עסקה בניהול כפל תיקים, כפל החלטות, כתבים ורישומים מסולפים במערכת המידע של בית המשפט העליון. וכרגיל במקרים דומים, נוסף על כך חסיון שלא כדין - שמטרתו להסתיר את ההונאה מעין הציבור...  כל זאת - על רקע ההונאה בצוותא של השופט בני שגיא והתביעה בתיק הפלילי בבית המשפט המחוזי ת"א: הקראה ללא הקראה וכפל כתבי האישום. כתב אישום אחד נרשם בתיק האלקטרוני בנט-המשפט , וכתב אישום אחר, "מפוברק" נמסר לנאשמים במעצר, פורסם בתקשורת, ונרשם ב"תיק הנייר" בנט-המשפט כ"בקשה" בשם "כתב אישום מצונזר".  הכתבים בנט-המשפט גם מצביעים על כך שההונאה בערר העציר מוטי לייבל בבית המשפט העליון התנהלה בתיאום עם השופט אברהם היימן והתביעה בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - המתנהל גם הוא תחת חיסיון שלא כדין.
במסגרת "ירידת הפורמליזם ועלייה בערכים" נוצרה בישראל מערכת משפט ייחודית, בה לשופטים מותר לעסוק בהונאה על כס המשפט, ללא מורא הדין, ועורכי דין מפחדים להזכיר את ההונאות בבתי המשפט... הונאות השופטים בולטות במיוחד בהליכים הפליליים הנוגעים לדיכוי המחאה נגד שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק מחד, ובתיקים הנוגעים לשחיתות השלטונית מאידך.  כוונת ההונאות והפברוקים בשתי קבוצות תיקים אלה הפוכה לחלוטין, כמובן.  ההונאה כאן, בערר העציר מוטי לייבל, וההונאות הדומות בנוגע לשוקי משעול ורומן זדורוב מתועבות במיוחד. תיקים אלה נוגעים כולם לחירות האדם, וההונאות כולן מבית מדרשו של אהרן ברק - אבי "המהפכה החוקתית" - המבוססת כביכול על כבוד האדם וחירותו.
בתי המשפט של מדינת ישראל חדלו לפעול כבתי משפט שבכתב (COURTS OF RECORD) והם פועלים היום בסגנון בתי משפט בימי הביניים המאוחרים. ההונאות ושיבוש הכתבים וההליכים הם תופעות טיפוסיות לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך קטנה על בית המשפט העליון... השופטים הם קדקוד השחיתות השלטונית במדינת ישראל!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-25.html 

תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______

תמונות. שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט בערר העציר מוטי לייבל על ידי שיבוש הכתבים וההליכים. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 25 למאי - ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

א) ערר המעצר של מוטי לייבל בבית המשפט העליון
ביום שבת 13 למאי, 2017, הגישו עו"ד ורדה שטיינברג ועו"ד ירון מידן בקשת ערר דחופה לשחרורו של מוטי לייבל ממעצר בלתי חוקי, בטענה שלא התקיימה הקראה כדין ולא נמסר חומר החקירה בתום 30 ימי מעצר מיום רישום כתב האישום (סעיפים 24 ו 60 לחוק המעצרים). באותו יום, שבת 13 למאי, 2017, התקבל בבית המשפט העליון על ידי השופטת התורנית ענת ברון.

תמונה. בקשה בהולה ביותר לשחרור העצור מוטי לייבל,שהוגשה ביום 13 למאי, 2017 בבית המשפט העליון.
___________

בדיקת הכתבים הנוגעים לערר מראה ששופטת בית המשפט העליון ענת ברון יצרה שני תיקים ובהם החלטות כפולות ושונות לגבי אותו ערר: עסקה בשיבוש הכתבים וההליכים - הונאה על כס המשפט.

ב) תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17): התיק פתוח לציבור, בו מופיעה ההחלטה "הקצרה", שהומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
בתיק המקורי נתנה השופטת ענת ברון את ההחלטה "הקצרה", שנרשמה תחת תאריך אותו יום עצמו - שבת 13 למאי, 2017. החלטה זאת דחתה את הערר מטעמים טכניים, והחלטה זאת היא שנשלחה לבאי כוחו של מוטי לייבל.
החלטה
לבקשה לא צורפו מסמכים כלל, אף לא החלטה כלשהיא. מכל מקום, טענות המופנות כלפי חוקיות המעצר מכוח סעיף 60 לחוק המעצרים שאליו מפנה המבקש, יש להביא תחילה בפני הערכאה הדיונית. ככל שלמבקש טענות בנוגע לאופן הטיפול בבקשתו, גם בעניין זה שומה עליו להקדים ולפנות לבית המשפט המחוזי.
לפיכך אין מקום לבקשה כפי שהוגשה והיא נדחית. ניתנה היום, י"ח באייר (מוצ"ש) התשע"ז (‏13.5.2017).שופטת ענת ברון
 
תמונה. תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) בבית המשפט העליון: ההחלטה "הקצרה", שעליה מופיע התאריך 13 למאי, 2017. ההחלטה "הקצרה" הומצאה לבאי כוחו של העציר מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
___________


התיק בו נרשמה ההחלטה "הקצרה" הופיע במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון רק ביום רביעי, 24 למאי, 2017 (11 ימים לאחר תאריך הגשת הערר והתאריך המופיע על ההחלטה "הקצרה"), והוא פתוח לציבור.





תמונות. תיק א' - מוטי לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) בבית המשפט העליון: התיק הופיע במערכת התיקים רק ביום 24 למאי, 2017 (11 ימים לאחר תאריך הגשת הערר והתאריך המופיע על ההחלטה "הקצרה"),, ובו נרשמה ההחלטה "הקצרה" של השופטת ענת ברון.
_____


ג)
תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17): עליו הופעל חיסיון שלא כדין, בו מופיעה ההחלטה "הארוכה", שנרשמה בתיק בית המשפט המחוזי, אך לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל.
בתיק ב' נתנה השופטת ענת ברון החלטה ארוכה ומנומקת, מטעמים אחרים לגמרי מאלה שניתנו בהחלטה "הקצרה" בתיק א'. על החלטה זאת נרשם התאריך 12 למאי, 2017 - כלומר עוד לפני הגשת הערר...


תמונות. תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17): ההחלטה "הארוכה", שעליה נרשם התאריך 12 למאי, 2017 (כלומר יום לפני הגשת הערר). ההחלטה "הארוכה" לא הומצאה לבאי כוחו של העציר מוטי לייבל, אך נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי.
_____

על תיק ב' כולו הופעל חיסיון מפוברק, ללא בסיס בדין.

תמונה. תיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17) בבית המשפט העליון: "חסוי" - על התיק הופעל חיסיון שלא כדין.
______

ד) תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' בבית המשפט המחוזי ת"א - שיבוש הכתבים וחיסיון שלא כדין

תמונות. השופט אברהם היימן מתמיד בהפעלת חיסיון שלא כדין ושיבוש הכתבים וההליכים בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי. השיבוש בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א מתואם עם בית המשפט העליון והתביעה.
_______

ההחלטה "הארוכה" מהתיק ב', החסוי, בבית המשפט העליון לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אולם נרשמה בתיק המעצרים (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי, כ"בקשה" של "מבקש 1" בתיק הנייר.

"מבקש 1" הוא גם זה שהגיש לרישום בבית המשפט המחוזי ביום 22 למאי, 2017, מסמך "בקשה", שתואר כ"כתב אישום מצונזר". ניתן לשער ש"מבקש 1" הוא התביעה.

הן ההחלטה "הארוכה" של בית המשפט העליון, והן "כתב האישום המצונזר" נרשמו בתיקיית "תיק נייר" במערכת נט המשפט, ואינם מופיעים בתיקיית "בקשות".

תמונה. תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א:  ביום 15 למאי, 2017, נרשמה בתיקיית "תיק הנייר" בנט-המשפט "בקשה בתיק" - שתיאורה - "החלטה מהעליון", כביכול "בקשה" של "מבקש 1", שהיא ההחלטה "הארוכה" מתיק ב' בבית המשפט העליון. בשתי השורות העליונות בתיק הנייר מופיע גם מסמך, שהוגש ביום 22 למאי, 2017, תיאורו - "כתב אישום מצונזר", ונרשם שוב - כ"בקשה בתיק" של "מבקש 1". הרישומים כאן, מראים שהשופטים בבית המשפט המחוזי פועלים בצוותא עם התביעה בניהול כפל החלטות בית המשפט העליון בערר מוטי לייבל, וכפל כתבי האישום. יש לראות בהתנהלות זאת הונאה בבית המשפט בהליכים פליליים. הסניגור הציבורי עו"ד יהונתן רבינוביץ', שטען בערר לורי שם-טוב בבית המשפט העליון בעניין אי ביצוע הקראה כדין, לא העיז להזכיר את עניין כפל כתבי האישום, למרות שזהו טיעון מרכזי לפסילת ה"הקראה" המדומה.
________

על תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א ממשיך השופט אברהם היימן להפעיל חיסיון שלא כדין. כל הפרוטוקולים נרשמים "בדלתיים סגורות" - למרות שהם נערכים בדלתיים פתוחות. העלמת התיקים והכתבים מעין הציבור היא הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי בפני עצמה. אולם תופעה זאת ידועה מזה מאות שנים ברחבי העולם כהתנהלות שמטרתה שיבושים והונאות בניהול הכתבים וההליכים, כפי שמודגם גם כאן.

תמונה. תיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א:  השופט אברהם היימן ממשיך לנהל את התיק תחת חיסיון שלא כדין, תוך שיבוש הכתבים וההליכים - הפרות חמורות של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
______

סיכום
  • שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הנפיקה בתיק א' - לייבל נ מדינת ישראל (בש"פ 4278/17) - את ההחלטה "הקצרה" שעליה נרשם תאריך 13 למאי. ההחלטה "הקצרה" דחתה את בקשת הערר של מוטי לייבל מטעמים טכניים. תיק א' פתוח לציבור. ההחלטה "הקצרה" הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך לא נרשמה בתיק בית המשפט המחוזי. 
  • שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הנפיקה בתיק ב' - פלוני נ מדינת ישראל (בש"פ 3912/17)  את ההחלטה "הארוכה", שעליה מופיע התאריך 12 למאי (כלומר יום לפני הגשת הערר עצמו). ההחלטה "הארוכה" דחתה את בקשת הערר מנימוקים אחרים לגמרי מאלה שבהחלטה "הקצרה". על תיק ב' הופעל חיסיון שלא כדין. ההחלטה "הארוכה" לא הומצאה לבאי כוחו של מוטי לייבל, אך נרשמה בתיק המעצרים בבית המשפט המחוזי, אולם בצורה המקשה על זיהויה. 
  • הכתבים בכללותם מצביעים שוב על אי-תקינות וחוסר יושרה בכתבים ובהליכים בבית המשפט העליון, ומציגים את בית המשפט העליון של מדינת ישראל כבית דין בלתי כשיר ו/או מושחת.  
  • הן מערכת ניהול התיקים של בית המשפט העליון והן מערכת ניהול התיקים של בית המשפט המחוזי (נט-המשפט) מדגימות במקרה זה ניהול ספרים כפולים בהליך פלילי, שבו מבקשת התביעה לשלול חירותו של אדם. 
  • ההונאה השיפוטית בנוגע למוטי לייבל, כמו ההונאות השיפוטיות לשוקי משעול ורומן זדורוב מתועבות במיוחד - שכן הן נוגעות לחירות האדם. זאת - לאחר שבית המשפט העליון הכריז על "מהפכה חוקתית" נבובה המבוססת על כבוד האדם וחירותו. 
  • הממצאים בתיקים הקשורים למוטי לייבל ולורי שם-טוב, הן בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי מדגימים הפרות חמורות של זכויות האדם - הזכות לשימוע הוגן ופומבי. כמו כן יש לראות בממצאים הפרות חמורות של האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1976) - הזכות להליך ראוי. הפרות חמורות אלה מתבצעות על ידי בתי המשפט של מדינת ישראל עצמם, ומתעדות בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים בעליל!

Tuesday, May 23, 2017

2017-05-23 משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!

משטרת פ"ת, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בימ"ש השלום, נחושה להפר את הזכויות "החוקתיות" של אזרחי ישראל!
המשך התכתבות עם משטרת פתח-תקווה לגבי "מוצ"ש אצל היועמ"ש בפתח-תקווה"
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-23_23.html
 

____
 "לפיכך, הריני חוזר ומבקש תשובה ברורה וחד-משמעית: מניין הבסיס בדין של סמכותה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל "לאשר" או שלא לאשר אירוע מחאה, שאינו הפגנה הדורשת רישיון, ושאינו מול או ליד ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפתח-תקוה?
 התנהלותה של משטרת פ"ת אמש לגבי איש בודד במחאה דוממת בכיכר, ומכתביה של יומע"ש מחוז מרכז עליזה ארבל היום מעלים חשש כבד שמשטרת פתח-תקוה, בתמיכת הפרקליטות ושופטי בית המשפט השלום פ"ת, נחושה בדעתה להפר זכויות "חוקתיות" של אזרחי מדינת ישראל – לעתים קרובות תוך הפעלת אלימות חמורה."
א) תשובת המשטרה על דרישה להבהרות לגבי מכתב עמום ודו-משמעי מהבוקר


ב) דרישה חוזרת להבהרת הבסיס בדין לסמכותה של יועמ"שית מחוז מרכז "לאשר" או לא לאשר אירוע בכיכר גורן בפתח-תקוה
_____
מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות
להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.
ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.


Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.
המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 
המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 
היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:
* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.
* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 
* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...
* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.
* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!
כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 
פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...
התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!
שימו לב: 
א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 
ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".
ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!
ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!


מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות

מוצ"ש אצל היועמ"ש: תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות
להלן פנייה לראש משטרת פ"ת, תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל, היכולה גם להיקרא כאיום באלימות, ודרישתי לתשובה ברורה וחד-משמעית.  לאחריהן, תיאור אירוע המחאה כפי שפורסם.  המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט פותחת דף חדש בתולדות המשטר בישראל! שיתוף פעולה מתואם של היועמ"ש, המשטרה, התביעה, והשופטים בדיכויים תוך אלימות של חופש הביטוי וחופש המחאה - זכויות "חוקתיות" של אזרחים שומרי חוק.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_23.html  

 

א) פנייה למפקד משטרת פ"ת ברק מרדכי מיום 21 למאי, 2017.
ב) תשובה עמומה ודו-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.



ג) דרישה לתשובה ברורה וחד-משמעית של משטרת ישראל מיום 23 למאי, 2017.

Details

כרגיל, נפגשים בשעה 19:00 בקפה רולדין, קניון גנים, רח' העצמאות.
המחאה נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפ"ת חייבת להימשך! 
המחאה נגד השחיתות השלטונית שוללת כל אלימות, פגיעה ברכוש, או ונדליזם. 
היועמ"ש אביחי מנדלבליט מעלים עין מעבריינות בכל זרועות השלטון - החל מבנימין ושרה נתניהו, דרך חברי כנסת, וכלה בשופטים, בכירים בפרקליטות ובמשטרה, שעסקו ועוסקים בעבריינות בעליל. לדוגמה:
* מנשה ארביב - "ראש האפ. בי. איי. הישראלי" - נתפס בלקיחת שוחד, תחילה ניסו לשכוח מכל העניין, ועכשיו מעמידים אותו למשפט מצועצע.
* השופט "בדימוס" יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת לשעבר, ומועמד לשופט בית המשפט העליון, נתפס בעבירות מין חמורות. ובית המשפט בשיתוף עם הפרקליטות ניהלו משפט דמי. 
* ראיות חדשות שוב מצביעות על קשרים בין רות דוד בהיותה פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רונאל פישר, ובכירים בפשע המאורגן (עמיר מולנר). ראיות קודמות הצביעו על קשרים בין רות דוד, עו"ד רונאל פישר ומשפחת אברג'יל. ברור שאין כוונה לחקור, ובוודאי שלא להעמיד לדין את רות דוד על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.

* מנדלבליט ושי ניצן מגינים עכשיו בבג"ץ על סמכותם לשבש עדות של עובד מדינה, אפילו במשפט רצח - בפרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקיצור, המציאו דיברה חדשה - "ענה ברעך עד שקר"...
* ראיות חותכות מצביעות על הונאה במחשוב וועדת הבחירות, ומעלות חששות כבדים להונאות בחירות - אבל בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות בעניין, ואין סיכוי לחקירת אמת.
* ראיות חותכות מצביעות על שיבוש חקירה, שיבוש התביעה ושיבוש הליכי משפט נגד רומן זדורוב - אבל היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להעביר לחקירה תלונות פליליות שהוגשו כדין נגד שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בהונאה מתועבת זאת. דיראון למדינת ישראל! בפרשה זאת כתב פרופ קרמניצר: ""ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת... פרובוקציות, אלימות, חקירות כהטרדה של אזרחים שומרי חוק!
כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת - "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה..." 
פרופ' ירון זילכה אמר: "חבורה של עבריינים השתלטה על המדינה"...
התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!
שימו לב: 
א) מסיבת רחוב זאת אינה "הפגנה" ואין נדרש לה כל רישיון על פי החוק! (אין דבר כזה "אישור" להפגנה). 
ב) מסיבת רחוב זאת גם אינה כפופה ל"הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם "נציגים המובילים".
ג) מסיבת רחוב זאת אינה מיוצגת על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד סיגלית קסלר, עו"ד עזר מבורך, או כל עו"ד אחר!
ד) מסיבת רחוב זאת אינה קשורה ואינה תומכת בכל מפלגה שהיא!

2017-05-23 אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

אומץ נ היועמ"ש ואח (בגץ ‫‪5515/16‬‬) - פרשת תצהיר דר' חן קוגל - בקשת פסלות נרשמה אתמול נגד דנציגר הנדל, סולברג

  



_____

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי -  בקשת הפסלות המצורפת נרשמה אתמול (בקשה י"ב) בעתירת אומ"ץ נ היועמ"ש ואח' (פרשת תצהיר דר' חן קוגל) בבית המשפט העליון. למרות בקשות חוזרות, הן בכתב והן בע"פ, שיבשה כהרגלה מזכירות בית המשפט העליון את הרישום במערכת האלקטרונית - רשמה "בקשה למתן החלטה או פס"ד" במקום "בקשת פסלות". 
בקשת הפסלות אומרת שמניעת הגישה לעיון בכתבי המקור של צו על תנאי והחלטה עשויים כדין, ההתחכמות שבמשלוח בדואר של כתבים אלקטרוניים בלתי חתומים וחסרי תוקף, כתחליף לעיון בכתבים אמיתיים ותקפים בתיק הנייר, יחד עם הסירוב ליתן החלטות על בקשות חוזרות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין, מעלים חששות כבדים של חוסר תום לב וחוסר ישרה של השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג, משוא פנים והטיית הדין.
בקשת הפסלות גם מעלה שאלות לגבי ההתנהלות "האתית" הראויה של עורכי דין המופיעים כבאי כוח לפני בית משפט החשוד כבלתי כשיר בעליל.
התנהלות בית המשפט העליון בעתירת בג"ץ זאת נחזית כהמשך של פרשת רומן זדורוב ונגזרותיה, בה מונעים בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת את העיון בתיקים שונים בכתבי מקור של החלטות ופסקי דין שכבר התפרסמו (חלקם "מפוברקים" בוודאות, חלקם "מפוברקים" קרוב לוודאי), ובה על פי פרופ' קרמניצר - בית המשפט העליון, היועמ"ש, ומערכת המשפט עוסקים בעיקר בהגנה על עצמם...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-23-551516.html



בבית המשפט העליון של מדינת ישראל

תנועת אומץ נ היועמ"שפרקליט המדינה ואחבג"ץ 5514/16
מבקש העיוןדר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
תד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
דוא"ל:  
בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגרניל הנדלונועם סולברג בהליך הנלווה בקשות לעיון בתיק זה
מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשת פסלות נגד השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה - בקשות לעיון בתיק זה, מהסיבות להלן:
אמניעת העיון בכתבי הזמנה לדיוןפרוטוקולהחלטה וצו על תנאי עשויים כדין
1בתיק זה הגשתי סדרת בקשות לעיון בכתבי המקור בתיק הנייר – הזמנה לדיון, פרוטוקול דיון, החלטה וצו על תנאי – כתבים בסיסיים לאימות תקינות ההליכים השיפוטיים בתיק זה ולישרתם. בכך ניסיתי לממש את הזכות המוקנית בתקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003): “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין”יתרה מכך, פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דיןכמו כןהכריז פסק הדין הנ"ל על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתיעל-חוקי...” יחד עם זאת, ניסיוני הנרחבבמהלך מחקר אקדמי שאני מנהל בשנים בבתי המשפט של מדינת ישראל לגבי מימוש זכות העיוןמראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליוןמסרבות לקיים את הדין ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינןן אסורות לפרסום על פי דיןאלא על פי הגשת בקשה והחלטה שיפוטית. לכן הוגשהלדוגמה, הבקשה מיום 26 לפברואר, 2017, כ"בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בהחלטה ובצו על תנאי מיום 11 לפברואר, 2112 , עשויים כדין (נרשמה כבקשה י”ג - “בקשה לעיון/צילום).
2. שופטי המותב – יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג – מנעו עד היום את מימוש זכות העיון בכתבי המקור בתיק הנייר:
א) ביום 16 למרץ, 2017, התפרסמה החלטת בית המשפט על בקשתי (מס' י"ב) – לעיון ב"הזמנה לדיון עשויה כדין" ו"פרוטוקול דיון מיום 14 לפברואר, 2017 עשוי כדין". החלטה זאת אומרת: “אנו מורים כי מזכירות בית המשפט תמציא למבקש העיון, באמצעות הדואר, את ההזמנות לדיון שהתקיים ביום 14.02.17, ככל שהן קיימות, וכן את פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 14.02.17”.
ב) ביום 21 למרץ, 2017, התפרסמה החלטה על בקשתי (מס' י"ג) "למען הסדר הטוב" – לעיון בהחלטה וצו על תנאי מיום 19 לפברואר, 2017. החלטה זאת אומרת "המזכירות תמציא למבקש – באמצעות הדואר – את ההחלטה והצו על תנאי...”
ג) בהמשך, קיבלתי מבית המשפט בדואר רשום עם אישור מסירה וללא כל מכתב מלווה מסמכים בלתי מזוהים ובלתי מאומתים, שאינם נראים על פניהם ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), והם חסרי כל תוקף בעליל. צרופה א’ - היא המסמכים שקיבלתי בדואר מבית המשפט העליון, ככל הנראה כביצוע החלטות אלה.
ד) ביום 03 לאפריל, 2017 הגשתי "בקשה למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ז - “לבירור מצב התיק") ובה חזרתי וביקשתי לעיין בכתבי המקור בתיק הנייר של בית המשפט.
ה) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשתי מיום 03 לאפריל, 2017, הגשתי ביום 18 לאפריל, 2017, "בקשה חוזרת למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה י"ח - “לעיון חוזר”).
ו) לאחר שלא ניתנה כל החלטה על בקשות אלה, הגשתי ביום 15 למאי, 2017 "בקשה למתן החלטות על בקשות קודמות למימוש העיון כלשונו וכרוחו של הדין" (נרשמה כבקשה כ’ - "למתן החלטה או פס"ד").
לסיכום: עד היום נמנעה ממני הגישה לעיון בכתבים המבוקשים, שלא כדין. החלטות שופטי המותב מיום 16 למרץ, 2017, ומיום 21 למרץ, 2017, המחליפות עיון בכתבי מקור בתיק בית המשפט במשלוח בדואר של תדפיסים בלתי חתומים וחסרי תוקף – נחזות כסוג של התחכמות המצביע על חוסר תום לב וחוסר יושרה. התנהלות זאת מעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון. אי מתן החלטות על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין מאשש חששות אלה.
ב. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכללוהחלטות שופטי המותב על בקשות העיון בפרטנחזות כ"טיוטותבלבד
3ההחלטות הנ"ל של שופטי המותב לגבי בקשותי החוזרות לעיון בתיק זה מעולם לא הומצאו כדיןההחלטות נשלחו כשאינן חתומותללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירותוהן נושאות תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופןוהיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 1). אין ספק שאדם בר דעת יראה בכתבים אלהכפי שנשלחוהמצאה למראית עין של כתבי בית דין שאמיתותם ותוקפם מפוקפקים למיטבניסיוני הנרחב במהלך השנים האחרונות גם מראהשאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון כתב החלטה חתום על ידי שופט או רשם ומאושר על ידי המזכירה הראשית כדין - "העתק מתאים למקור". התנהלות זאת גם היא מעלה חששות כבדים של חוסר ישרה ומעלה חשש ממשי וכבד למשוא פנים והטיית הדין בהליך הנלווה של הבקשות לעיון.
תמונה 1. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא
____
4הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.שאבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטהמתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.
5. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייךהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"אמפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאתההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייךשטענה להגנתהשהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליוןהמנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…
6. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקףשהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברקאינה המצאה ישראלית מקוריתהתנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתיםלא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זהלכןלצורך הבהרה בלבדמובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקססארה"ב:
חוק העונשין של טקסס סעיף 32.48: הליכים למראית עין
32.48 הליכים למראית עין
(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:
(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או
(2) לגרם לאחר:
A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמךאו
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לואו על בסיס מסמך זה.
(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   
(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:
(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.
(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.
(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.
(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג
“Class A misdemeanor”.
(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).
התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה ללא מורא החוק.
ג. העתירה בתיק זהפרשת תצהיר דר’ חן קוגל ופרשת דר’ מאיה פורמן הן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורובבה "מערכת המשפט מגִנה בעיקר על עצמה.”
7. העתירה בתיק זהיסודה בפרשת תצהיר דר’ חן קוגלשתוארה על ידי התקשורת ועל ידי משפטנים, כניסיון של בכירים בפרקליטות המדינה להדיח עד מומחהפרשה זאת נבעה מהליכים בפרשת דר’ מאיה פורמן בתיק פורמן רזניק נ קוגל ואח’ (34157-07-14) בבית הדין האזורי לעבודה ת”א. על התנהלות הפרקליטות והיועמ"ש בפרשת מאיה פורמן כתבה שרת הבריאות יעל גרמן (שאינה עורכת דין!) והייתה בין הנתבעים בתיק בית הדין לעבודה: "העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתהוהפגיעה הנלווית בשמה המקצועיבכבודה ובפרנסתה הוא כבדאינו צודקולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות… אי קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדםשל ערכי יסודשל החוק ושל הצדקואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת". פרשת מאיה פורמן היא כמובן חלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורובעליה כתב פרופ’ מוטה קרמניצרההתנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונותאנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”
8במהלך השנים עיינתי בתיקים רבים בבית המשפט העליון ובבתי משפט אחרים. אולם בתיקים הקשורים לפרשת רומן זדורוב, נתקלתי באותה התנהלות בדיוק – מניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין:
א) נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע את העיון בפסקי דין עשויים כדין ובפקודת מאסר עשויה כדין בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07) בנצרת, והנפיק החלטה מיום 25 לינואר, 2016 על בקשותי החוזרות לעיון. החלטה זאת אומרת בחלקה: “המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה שלל מערכת נט המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש...” יש לראות החלטה זאת כהעלמת ראיות והעלמת עין מדבר עבירה (תמונה 2).

תמונה 2. מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת. החלטת נשיא בית המשפט המחוזי נצרת מיום 25 לינואר, 2016, המונעת גישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
____
ב) בתיק בית המשפט העליון זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) הנפיק הרשם גלעד לובינסקי החלטה מיום 02 ליוני, 2016, הדומה להפליא להחלטותיהם של שופטי המותב בתיק זה. הרשם לובינסקי מנע את העיון בכתבי המקור של החלטות שכבר התפרסמו מתיק הנייר מדינת ישראל נ זדורוב (502-07) מבית המשפט המחוזי נצרת (שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון), והחליף אותו בעיון בתדפיסים חסרי תוקף ממערכת הכתבים האלקטרוניים. התואנה לה הזדקק הרשם לובינסקי להצדיק את החלטתו - “ערבוביה" בתיק. יש לראות בהחלטתו זאת של הרשם לובינסקי הודאה באי כשירותם של בתי המשפט ו/או הונאה של ממש.
זכות העיון מוכרת כבר מאות שנים כאמצעי הבסיסי לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות. לכן, מניעת הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו בתואנות שונות הן על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם והן על ידי רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי, או ללא כל הנמקה – על ידי שופטי המותב בהליך הנלווה של בקשות העיון בתיק זה אלה נחזים כחלק בלתי נפרד מניסיונותיה של מערכת המשפט, ובית המשפט העליון בראשה, להגן על עצמה בפרשת רומן זדורוב. לפיכך, עולים חששות כבדים וממשיים, שהתנהלות מותב השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה, היא חלק בלתי נפרדד מהתנהלות זאת, והיא מעלה חששות כבדים וממשיים של חוסר תום לב, חוסר ישרה, משוא פנים והטיית הדין.
דאומ"ץנציבות הביקורת על מערך התביעה ובאי כוחם
9העתירה בתיק זה הוגשה על ידי תנועת אומ"ץ (באי כוחה עו"ד יובל יועז ודורון ברקת) - “אזרחים למען צדק חברתי ומשפטי ומינהל תקין". תנועת אומ"ץ אומרת שהיא "עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית". לפיכך יש לראות בה גורם חשוב בחברה אזרחית מתוקנת.
נציבות הביקורת על מערך התביעה (היום - נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות) היא בין המשיבים (באי כוחה עו"ד יוסף בנקל וענבל רז ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות’). יש לראות בנציבות גוף שלטוני חשוב בשמירת ישרת מערכת המשפט.
10הגשת הבקשות לעיון והנפקת ההחלטות עליהן על ידי שופטי המותבהציגו לפני באי כוחן של תנועת אומ"ץ ונציבות הביקורת על מערך התביעה תיעוד ברור ונוקב לגבי מהות ההליכים בתיק זה. לכןנחזית התהלותם של באי כוח אלה כהסכמה שבשתיקההשאלות המתבקשות, הנובעות ממצב זהמהי התנהלות אתית ראויה של עורכי דין המופיעים לפני בית דין החשוד כבלתי כשירוהאם אין עורכי דין אלה עוסקים בהפרת אימונים לחוקי מדינת ישראל והציבור בכללו?
ה. שופטי המותב ודין פסלות בישראל
11. חוק בתי המשפט אומר:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
לפיכך, מן הראוי ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יפסלו את עצמם בהליך הנלווה של הבקשות לעיון בתיק זה.
12. חוק בתי המשפט אומר עוד:
שופט שהועלתה בפניו טענה כי הוא פסול מלשבת בדין ידון בטענה לפני כל טענה אחרת ולא ימשיך את הדיון עד להחלטתו בטענת הפסלות.
לפיכך, מן הדין ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר ידונו בבקשת הפסלות המוגשת בזאת לפני כל בקשה אחרת. כמו כן, מן הדין ששופטי המותב ימציאו למבקש החלטה מנומקת, חתומה, ומאומתת כדין לגבי בקשת פסלות זאת. חזרה על הסירוב להמציא החלטה חתומה ומאומתת כדין גם לגבי בקשת פסלות זאת, תעמיד את בית המשפט העליון – הסמכות השיפוטית העליונה במדינת ישראל - כבלתי כשיר בעליל.
וסיכום
13. לאור כל האמור לעיליוצרת התנהלותם של השופטים יורם דנציגרניל הנדלונועם סולברג חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך הנלווה של הבקשה לעיון בתיק זה:
א) מעולם לא המציאו כדין למבקש העיון החלטות תקינות ותוקפות על בקשות העיון;
ב) אינם משיבים כלל על הבקשות החוזרות למימוש זכות העיון כלשונו וכרוחו של הדין;
ג) מונעים בהתנהלותם זאת ממבקש העיון גישה לתיק בית המשפט העליון, המותרת על פי דין, ושבית המשפט העליון הכריז עליו זכות "חוקתית, על חוקית...”;
ד) התנהלותם נחזית כחלק בלתי נפרד מפרשת רומן זדורוב ותולדותיה – בה תואר בית המשפט העליון כחלק בלתי נפרד מ"מערכת משפט המגנה על עצמה" – תוך הפרת חמורות של הדין.
14. יש לקוות ולצפותשמזכירות בית המשפט העליון לא תשבש את רישום בקשת פסלות זאת.
מן הדין והצדק ש ששופטי המותב יורם דנציגר, ניל הנדל, ונועם סולבר יעתרו לבקשת פסלות זאת.
היום, 22 למאי, 2017 ____________
                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
                               בעצמו, בלתי מיוצג