Wednesday, May 23, 2018

2018-05-23 אלון חסן, רוומן זדורוב, ופרקליטים עבריינים

2018-05-23 אלון חסן, רוומן זדורוב, ופרקליטים עבריינים


   
*כאן*: פוסט של אלון חסן, המודיע שהגיש תלונות פליליות נגד פרקליטים שפעלו נגדו:
ערב טוב משפחה וחברים יקרים
היום הגשתי באמצעות עורכי הדין שלי עו״ד חן הולנדר ועו״ד אשר אוחיון,תלונה ליועץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט נגד שני התובעים מטעם הפרקליטות עו״ד עמיחי חביביאן ועו״ד צחי יונגר.התלונה הייתה מיועדת לנציב תלונות על הפרקליטים השופט בדימוס מר דוד רוזן אך כיוון שפסק הדין בענייני לא חלוט אין ביכולתנו להגיש לו אותה.עכב דחיפות הדברים שאינם סובלים דיחוי לכן הוחלט בשיתוף עם עו״ד לשלוח את התלונה לראש התביעה במדינת ישראל.
התביעה מצביעה על מעשים פליליים שביצעו שני הפרקליטים שליוו והיו מעורבים בחקירה מיומה הראשון.התלונה חמורה ביותר ומצביעה על מעשים נפשעים,שיבוש מהלכי חקירה,סגירת תיקים,העלמת ראיות ועוד דברים קשים ביותר שלא היו במדינת ישראל.בקרוב גם אגיש נגד השניים תלונה למשטרה.לא יכול להיות,שמי שאמון על שלטון החוק יעשו מעשים נפשעים כדי להרשיע אותי בכל מחיר.השניים פעלו בזדון ועל כן אני מצפה מראש התביעה בישראל לטפל בזה באופן אישי.
*ברקע*: למרות שגיאת הכתיב ב"עכב", ברור שעו"ד כתב את זה עבורו.
אלון חסן ובא כוחו מדברים על אותה תופעה, שאנחנו רואים בפרשת רות דוד, ושראינו בפרשת רומן זדורוב, וכו', - פרקליטים שעוסקים בפשיעה, אך לעולם לא יעמדו לדין פלילי. זהו עצם ה"חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות, שהמציאו לעצמם השופטים והפרקליטיים. מי שמוציא לפועל את מדיניות החבריינות הוא כמובן היועמ"ש. היום - מנדלבליט. ב-70 שנות המדינה לא הורשע אף שופט ואף פרקליט על מרמה והפרת אמונים, או כל עבירה אחרת במילוי תפקידם, כשמועמדים לכלא יש ביניהם בשפע.
דרישה בסיסית של תנועת המחאה חייבת להיות הקמת מנגנון אפקטיבי לטיפול בשופטים ופרקליטים עבריינים. אני מעדיף "חבר מושבעים גדול" (נא לא לבלבל עם חבר מושבעים רגיל, או קטן). זהו כמובן מוסד "חוקתי"...

Tuesday, May 22, 2018

2018-05-23 עוד פשיעה מאורגנת של שופטי בית המשפט השלום ת"א

2018-05-23 עוד פשיעה מאורגנת של שופטי בית המשפט השלום ת"א
---
 

כאן: פשיעה מאורגנת של שופטי בית המשפט השלום ת"א ומשטרת ישראל בשלילת חירות האדם שלא כדין... פברוק הליכי מעצר...
ברקע: בסיבוב קודם התברר שהליכי חיפוש ותפיסה התנהלו במשך שנים ללא תיקים וללא רישום מזכירותי - ושופטים רימו בתשובותיהם על תלונות בעניין זה לנציב תלונות הציבור על השופטים. גם בחיפושים ותפיסות שלא כדין יש לראות פשיעה מאורגנת של השופטים והמשטרה.
כמובן, שאין פה שום הפתעה. השופטים הפכו את מערכת המשפט לפברוק אחד גדול... 
מה שמצחיק היא הטענה שלהם עכשיו, באמצעות היחצנית אסתר חיות, שהם צריכים להיות מופקדים על שמירת זכויות האדם וזכויות "חוקתיות". קודם כל - צריכים להעמיד אותם לדין על פשיעה מאורגנת!

2018-05-22 חידה: מי יותר רמאי ממי??? רות דוד, שי ניצן, או שופטי בית המשפט העליון???

 2018-05-22 חידה: מי יותר רמאי ממי??? רות דוד, שי ניצן, או שופטי בית המשפט העליון???
---
 

 

  


אז ככה:
א) שי ניצן והפרקליטות: בפרשת רות דוד קיימת החידה "מי נתן את ההוראה"  לבער את התיק ומתי. פלט מחשב, מהסוג שרותם מציג, אני יכול לפברק כל יום בשבוע... מעניין לראות אם התשובה של הפרקליטות לבג"ץ הוגשה עם תצהיר חתום כדין על ידי בעל סמכות מתאימה, המאמת את ה"מסמך" הנ"ל... כי בד"כ בבג"ץ המדינה ושופטי בית המשפט העליון מפברקים את ההליכים בלי לדפוק חשבון...
ב) בבית המשפט העליון: גם בית המשפט העליון מבער ומעלים תיקים בניגוד לחוק! לדוגמה: אחד התיקים בהם מדובר בעליון הוא תיק יהודית פרנקו סידי ואח' נ הממונה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1592/02). בתיק זה עסק בית המשפט העליון (הרשם בעז אוקון) במרמה על ניצולי שואה למנוע מהם פיצויים מקרן של ממשלת גרמניה בניהול ממשלת ישראל (מחכים שהניצולים ימותו, להשתלט על הכספים). ואח"כ עסק הרשם גלעד לובינסקי במרמה בבקשת העיון שלי. [2]
לאחר שנים שאני מתעד את ההונאות שלהם, שופטי בית המשפט העליון הבינו מה אני עושה. אז כשביקשתי לעייין בתיק הנ"ל ("עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." על פי הרמאים בבית המשפט העליון) הם טענו שהתיק בוער (תמונה)...
אבל ארכיון המדינה הדליף שהתיק לא בוער בכלל...
החקיקה קובעת (תקנות הארכיונים) איך בית משפט בישראל צריך להתנהג אם הוא רוצה לבער תיק: א) הודעה לגנז על כוונה לבער. ב) פרסום ברשומות. ג) פרוטוקול ביעור. וחקיקה דומה קיימת בכל מדינה מתוקנת... כי העלמת תיקים של בתי המשפט היא שיטת נוכלות ידועה כבר מאות שנים...
אז ביקשתי מבית המשפט העליון את התיעוד הנדרש בתקנות לביעור תיק יהודית פרנקו-סידי.
מה הם שלחו בתגובה, כחלק מהחלטות רשם רמאי של בית המשפט העליון גלעד לובינסקי?
1) פתק בכתב יד (ביידיש קוראים לזה צטל'ה) (בתמונה), שהוא כמובן לא מסמך קביל. הוא אומר מפי השמועה שהתיק בוער. אדם חסר כל סמכות אומר שאדם אחר חסר סמכות אומר לו, שהתיק בוער. וזאת כביכול הודעה של בית המשפט העליון של מדינת ישראל...
2) פלט מחשב - ההונאה השגרתית (בתמונה)...
אז מה יש לנו בסה"כ???
רמאים ונוכלים בבית המשפט העליון, במשרד היועמ"ש, בפרקליטות המדינה, ובפרקליטות מחוז ת"א... מדינה פצץ!
כי לכל מי שעדיין לא הבין - שחיתות מערכת החוק והמשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית בישראל!
=קישורים=
[1] "תיק השחיתות ברשות המסים הושמד מסיבה לא ידועה"
ממסמך שהגישה הפרקליטות לבג"ץ עולה כי ביעור התיק נקבע לערב פרישת רות דוד, המואשמת בתיק פישר, מתפקיד פרקליטת מחוז ת"א ● ניתן אולי להניח כי ההחלטות על גניזת התיק וביעורו התקבלו בפרקליטות המחוז ● הפרקליטות: "דוד לא הייתה מעורבת בהחלטה על הביעור"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237132
[2] 2017-04-23 ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה
http://inproperinla.blogspot.co.il/2017_04_23_archive.html



Thursday, May 17, 2018

2018-05-17 מרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית? יו"ר הועדה, השופט חנן מלצר משחק במחבואים...

מרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית?  יו"ר הועדה, השופט חנן מלצר משחק במחבואים...
קריאה נשלחה היום למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר: "מלצר, השמיע קול! קוקוריקו תרנגול!"  
מידע מקיף על מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מצביע על כשל חמור במחשוב הועדה.  אבל חמור עוד יותר, תשובות חופש המידע של הוועדה, שניתנו על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה - עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה - מצביעות על חוסר ישרה ו/או מרמה והפרת אמונים.  שופט בית המשפט העליון חנן מלצר הוא יושב ראש הוועדה. אבל הוא מסרב להגיב מאז פברואר על פנייה בנושא, ובקשה למלא את חובת הדיווח - אי מניעת פשע, או חיפוי על עבירה. הרושם הכללי מהתכתבות עם הוועדה ובקשות חופש המידע מאז סוף שנת 2016 הוא שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר משחק במחבואים, בעזרתם הפעילה של הבכירים בוועדה.
מצב בו השב"כ יוצא אמין יותר משופט בית המשפט העליון בעניין הנוגע ליסודות סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מצביע על הכשל הטוטלי בישרת בית המשפט העליון.   כבר יותר מעשר שנים, ועדת הבחירות המרכזית היא הביזיון של העליון! הפרשה כולה עומדת בניגוד מוחלט לטענות המגוחכות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על התפקיד "החוקתי" שממלא בית המשפט העליון...  במצב הנוכחי, בית המשפט העליון הוא חלק מרכזי בבעיה, והוא לא חלק מהפתרון!
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-17.html

צפו בוידאו:
ביוטיוב - https://youtu.be/i8OSC-MO0Ts

    
____
תל-אביב, 17 למאי - 
לצופים ולצופות שלום,
הפעם אדבר שוב על המצב בוועדת הבחירות המרכזית - הביזיון של בית המשפט העליון! 
נפתח בקריאה למשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר: "מלצר, השמיע קול! קוקוריקו תרנגול!"  זה מה שהיינו עושים בתור ילדים במשחקי המחבואים, אם לא מוצאים את זה שמתחבא...  המצב בוועדת הבחירות המרכזית הוא בלתי נסבל. והשופט חנן מלצר, זה שבו תלוי אמון הציבור בוועדה ובהליך הבחירות - מתחבא!
אז מה קורה בוועדת הבחירות המרכזית?
מידע רב שהצטבר בשנה וחצי האחרונות מצביע על כשל חמור במחשוב ועדת הבחירות המרכזית. אבל עוד חמור מכך - המידע מצביע על חוסר ישרה ו/או מרמה בהתנהלותם של נושאי תפקידים בכירים בוועדה: המנכלית - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי - עו"ד דין ליבנה, והממונה על חופש המידע - עו"ד אלעד נווה.
עוד לפני כן, דוחות מבקר המדינה לאחר בחירות 2013 ובחירות 2015 מצביעים על התנהלות בלתי סבירה לחלוטין בקשר למחשוב וועדת הבחירות המרכזית.
ועוד לפני כן, לפני יותר מ-10 שנים, דוחות מבקר המדינה מצביעים על התנהלות מושחתת בוועדת הבחירות המרכזית. המצב הגיע לידי כך, שיו"ר הכנסת אז, דליה איציק, ערכה "שימוע" לוועדה לקראת סילוקה ממשכן הכנסת, כדי להסיר את ה"כתם" מהכנסת..
מה עושה בעניין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר?
על המצב בוועדת הבחירות המרכזית דיווחתי ליו"ר הוועדה - השופט חנן מלצר כבר בעבר.
בפברואר 2018, הוא התבקש לראשונה למלא את חובת הדיווח בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. על פי פסיקת בית המשפט העליון עצמו, העניין לא מסובך בכלל.... כל מה שהוא צריך לעשות הוא להרים את הטלפון למשטרה או לשב"כ... ואי קיום חובת הדיווח היא כמובן עבירה פלילית..  אבל השופט חנן מלצר לא עונה... למרות שהחוק מורה על תשובה בתוך 45 יום. 
ב- 03 מאי 2018 שלחתי לשופט מלצר תזכורת. וכדי לעשות לו את החיים יותר קלים, צירפתי "חוות דעת" קצרה, שמסכמת את המצב:
א)  התנהלות נושאי תפקידים בכירים בוועדה - מנכלית - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי- עו"ד דין ליבנה, והממונה על חופש המידע - עו"ד אלעד נווה - לוקה בחוסר ישרה ו/או במרמה. נתתי שתי דוגמאות בולטות, למרות שיש רבות אחרות:
הדוגמה הראשונה: הועדה כתבה שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע שלה. השב"כ הכחיש בתוקף.  אח"כ הוועדה כתבה שהיא לא יודעת מי בדק ואישר את המערכות - מצב הזוי לחלוטין.  אבל מה שעוד יותר חמור - אחרי כל זה, מנכלית הוועדה מופיעה בוודעת חוץ וביטחון של הכנסת, וחוזרת על השקר, שהשב"כ בדק ואישר את המערכות של הוועדה...
הדוגמה השנייה: על הבקשה: מי אחראי על אישור המידע לגבי תוצאות הבחירות, המתפרסם באתר הוועדה?  הוועדה כתבה תשובה מרמתית בבירור.  הוועדה ניסתה לייצר רושם כוזב, שזהו תהליך אוטומטי, ללא מגע יד אדם.  אבל לאחר שהוצג מידע שמראה על פרסום נתונים כוזבים, הוועדה כתבה "תיקון" - שאומר שמישהו העלה את הקובץ הבלתי נכון.  אבל עד היום, הוועדה לא ענתה: מי אחראי על אישור המידע שהיא מפרסמת באתר הוועדה? 
ב) המצב ידוע לשב"כ, לרשות הסייבר ולכנסת. 
ג)  האחריות העליונה בעניין זה מוטלת על כתפיהם של סדרת שופטי בית המשפט העליון, שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בעשור האחרון.
* ב-07 למאי, 2018 - התקבלה תשובה זריזה במיוחד. מכתב מוזר מאחד החשודים המרכזיים - עו"ד אלעד נווה...  עו"ד אלעד נווה מסביר ש"הנושאים שכבודו העלה... מטופלים, ואולם בשל רגישותם אין מקום להוסיף כאן דבר בהקשר אליהם".  אז למה הוא מתכוון בתור אחד החשודים?  האם הוא מודיע לי, שהמשטרה או השב"כ חוקרים, אבל אסור לו בתור החשוד לספק מידע בעניין החקירות?
המכתב שנשלח היום - לשופט מלצר אומר, שהתשובה שנשלחה על ידי עו"ד אלעד נווה אינה מתקבלת על הדעת:
א) מכתב התשובה אינו נושא מספר אסמכתה, ולכן החשש הברור הוא שזהו "פברוק" או מרמה נוספים.
ב) התשובה אינה מתייחסת בצורה כלשהי לבקשה המרכזית - שהשופט חנן מלצר יקיים את חובת הדיווח.
ג) התשובה היא על ידי אחד החשודים המרכזיים במרמה…
המכתב שנשלח היום מסיים: "מן הראוי שתשיב בעצמך על פנייתי, בחתימת ידך, וללא שיהוי נוסף."
חנן מלצר אינו לבד באי קיום חובת הדיווח..
רק לאחרונה התברר שגם הנשיאה אסתר חיות התעלמה מחובת הדיווח!
כזכור, עניין חובת הדיווח עלה לאחרונה בקשר להתנהלותה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפרשת השופטת הלה גרסטל ומינוי היועמ"ש. פרשנים ראו גם בהתנהלותה של הנשיאה אסתר חיות כשל בחובת הדיווח, והכותרות אמרו: "חיות הביתה!" ו"אסתר חיות צריכה להתפטר היום".
אז איך מתקנים את המצב בוועדת הבחירות המרכזית?
חוות הדעת, שנשלחה לשופט חנן מלצר כוללת גם המלצות:
א) בבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימות.  בנוסף, מומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות.
ב) יש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה, כולל מנכלית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי של הוועדה - עו"ד דין לבנה, והממונה על פי חוק חופש המידע - עו"ד אלעד נווה. 
ג) מן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחים, שתפרסם  דוחות לציבור הרחב. 
אז איפה בית המשפט העליון בתפקידו ה"חוקתי"?
המצב שעולה מהסיפור כולו הוא, שבעניין יסודי ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" אזרח במדינת ישראל צריך לסמוך יותר על השב"כ מאשר על שופטי בית המשפט העליון, הוא בזיון כללי של בית המשפט העליון.
ברור - שמצב כזה הופך את הטענות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, על התפקיד "החוקתי" של בית המשפט העליון למגוחכות! 
חג שבועות שמח,
ולהתראות!

להלן המכתב שנשלח היום לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר,  ואחריו- חוות דעת בעניין מחשוב ועדת הבחירות, שנשלחה אליו בתחילת החודש.

17 למאי, 2018

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר
בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית
בית המשפט העליון, רח’ שערי משפט 1, ירושלים
בדואר רשום עם אישור מסירה

הנידון:  בקשה חוזרת לתשובה על פנייה מיום 28 לפברואר, 2018 - בקשה לקיים את  חובת הדיווח לנוכח ראיות למרמה במחשוב וועדת הבחירות המרכזית

לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר,
ביום 28 לפברואר, 2018, פניתי אליך בבקשה למלא את חובותיך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ובפרט את חובת הדיווח. זאת - לנוכח ראיות חותכות למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית מתוך תשובות חופש המידע של בכירים בוועדת הבחירות המרכזית, ובכללם: עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה.  
החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958, מורה על מתן תשובה בתוך 45 יום. לאחר שלא קיבלתי כל מענה במועד הראוי, שלחתי לך ביום 03 למאי, 2018,  תזכורת (העתק מצורף).  לתזכורת זאת צירפתי חוות דעת, המסכמת את מקצת הראיות החמורות למרמה על ידי נושאי התפקידים הנ”ל בוועדה.
במקום תשובה ממך, קיבלתי בדוא"ל מכתב מיום 07 למאי, 2018, מעו"ד אלעד נווה, כביכול "על דעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21” - ללא ציון שמו (העתק מצורף).
תשובה זאת מיום 07 למאי, 2018, אינה מתקבלת על הדעת:
א) מכתב התשובה אינו נושא מספר אסמכתה, ולכן החשש הברור הוא שזהו "פברוק" או מרמה נוספים.
ב) התשובה אינה מתייחסת בצורה כלשהי לבקשה שתקיים את חובת הדיווח.
ג) התשובה היא על ידי אחד החשודים המרכזיים במרמה…
לפיכך, הריני חוזר ומבקש בזאת את תשובתך לגופו של עניין על פנייתי - שתקיים את חובת הדיווח לגבי חשדות חמורים למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית, העולים מתוך סדרת תשובות חופש המידע על ידי נושאי תפקידים בכירים בוועדה: עו"ד אלעד נווה – ממונה חופש המידע, עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית הוועדה, ועו"ד דין לבנה – היועץ המשפטי של הוועדה.  
לנוכח העניין הציבורי הנרחב בעניין זה, וחשיבותו לסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מן הראוי שתשיב בעצמך על פנייתי, בחתימת ידך, וללא שיהוי נוסף.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) – לשקיפות בתי המשפט
 ת"ד 33407, ת"א 6133301
פקס:  077-3179186;  דוא"ל: 
העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה


מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – חוות דעת

סיכום המידע מתוך בקשות חופש המידע שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפניםתכתובת עם השב"כ ורשות הסייבר

חוות הדעת שלהלן נכתבה בתגובה לבקשה לסכם את המסמכים והמידע שבידי בנושא מחשוב ועדת הבחירות המרכזיתאשמח להעמיד את המסמכים עצמם לעיון כל המבקשולספק הסברים מפורטים יותר למעוניינים.

דר’ יוסף צרניק – הכותב, עסק במשך שנים במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית באוניברסיטאות בארה”באך בעשור האחרון הוא עוסק בחקר מערכות מחשוב ממשלתי וחשיבותן המכרעת לזכויות האדם וסדרי המשטר.
עבודתו בתחום המחשוב הממשלתי זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה
פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחךאני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשניתוהיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשועממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
מבקרים בינלאומיים (כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית) – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

מסקנות כלליות
סדרת בקשות חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית החל בדצמבר 2016, והן הראשונות מסוגן אי פעםחומר נרחב הצטבר כתוצאה מבקשות אלהיש לצייןשהוועדהבראשות שופטי בית המשפט העליוןהחזיקה בעבר בעמדה שהיא פטורה מחוק חופש המידעהגשת הבקשות התאפשרה רק לאחר תיקון מיוחד בחוק על ידי הכנסת.
אמערכות המידע הוועדה הקימה את מערכות המידע שלה בניגוד להוראות החוקהחקיקהנהלים ותקנים מחייביםבכךהוועדה הקימה למעשה "קופסה שחורה", שאת תכנה קשה לוודא היוםיתרה מכךלאחר מעשהיהיה קשה גם למומחים לוודא את תקינות המערכות שבקופסה השחורה.
בהנהלת הוועדה תשובות הוועדה ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש המידע עו"ד אלעד נווהועל דעתם של מנכלית הוועדהעו"ד אורלי עדסוהיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד דין לבנהתשובות אלה לוקות בחוסר ישרה ו/או מרמההדוגמאות לחוסר ישרה ו/או מרמה רבות וחמורותשתי דוגמאות בולטות: 1) התשובה שאמרה שהשב"כ בדק ואישר את המערכותהתשובה נסתרה על ידי השב”כ. 2) התשובה על השאלה מי מאשר את התוצאות הסופיותהמתפרסמות באתר הוועדהתשובת הוועדה יצרה מיצג כוזבשהתהליך כולו הוא כביכול אוטומטיללא מגע יד אדםאולם לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות השקריות שפורסמו באתר הוועדה בעברהוועדה שלחה תיקון לתשובתהשאומר שמישהו פרסם בטעות את הקובץ הבלתי נכוןאולם הוועדה לא ענתה עד היום מי אחראי על אישור סופי של המידע המתפרסם באתר הוועדה.
גיושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון – אימון הציבור בוועדה תלוי בתפקודם של יושבי ראש הוועדה – שופטי בית המשפט העליוןתפקודם של יושבי הראש לוקה באי-כשירות או גרוע מכךבשנים הרלוונטיות - 2004 - 2018 - כיהנו 10 שופטים בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדהדליה דורנריעקב טירקלדורית ביינישאליעזר ריבליןאילה פרוקצ’המרים נאוראליקים רובינשטייןסלים ג’ובראןאסתר חיותוהיום חנן מלצרלא זאת הייתה כוונת המחוקקשופטי בית המשפט העליון יצרו תחלופה גבוהה במשרת יושב ראש הוועדה – מצב הפוטר אותם כביכול מאחריות אישית לנעשה בוועדההיו"ר הנוכחיהשופט חנן מלצר גם לא ענה עד היום על פנייה שלי מיום 28 לפברואר, 2018 (החוק מחייב אותו לענות בתוך 45 יום), למלא את חובותיו כיו”ר הוועדהכולל חובת דיווח על חשדות ביחס להתנהלות בכירים בוועדההאחריות העליונה למצב השורר בוועדת הבחירות המרכזית הייתה ונשארת אחריותם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש הוועדה בשנים הרלוונטיות.
דהשב"כ – השב"כ פטור מחופש המידעאבל בעניין זה ובעניינים דומים אחריםהשב"כ ענה בזריזות וביושר על פניות שלי לראש השב”כ הנוכחי נדב ארגמן וקודמו בתפקיד יורם כהןבמקרה של ועדת הבחירות המרכזיתהשב"כ סתר את התשובה השקרית של הוועדהשהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדההשב"כ מופקד כביכול על "שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ 2002). אולם סמכותו זאת של השב"כ התערערה כתוצא מחוסר תקינה מתאימה (ככל הידוע), וכן כתוצאה מחקיקה ותקינה סותרות.
הרשות הסייבר – גם רשות הסייבר פטורה מחופש המידעתשובות רשות הסייבר על פניות בנידוןשהופנו לראש הרשות דר’ אביתר מתניה, נחזות כ"פברוקים" – חסרי תוקף וחסרי ישרהעל פי הדיון בנושא זה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסתגם רשות הסייבר אינה אחראית על בדיקה ואישור של מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית.
והכנסת – המידע על מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית הועבר לראשי הסיעות בכנסתלא התקבלה כל תשובה ישירה מראשי הסיעותאולם מספר חדשים אח"כ התנהל דיון בוועדת חוץ וביטחון בנידון מחשוב ועדת הבחירות המרכזיתתחת האמתלה של "סכנת פריצה רוסית". מנכלית ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס הופיעה בדיוןוחזרה שם על האמירה השקריתשהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזיתחברי ועדת החוץ והביטחון העירו לה שהיא לא אומרת אמתהדיון משקף אל הכשל הבסיסי בתפקודה של הכנסת חדלות אונים ו/או אי-כשירות בביקורת ענייני המדינההכנסת אינה יכולהרוצהאו מוכנה לעסוק באכיפה על פקידי הממשל.

המלצות
אבבחירות הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות המידע הקיימותולחזור לניהול הבחירות בניירגם הולנדבה אין בעיה חריפה וחמורה כמו ישראלבחרה לחזור לניהול בנייר של הבחירות הכלליות במרץ 2017 – בכדי למנוע את אבדן אימון הציבור בהליך הבחירותבנוסףמומלץ להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות הכלליות (לדוגמה – מרכז קרטראו המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות האדם של הארגון לשיתוף פעולה ביטחוני באירופה OSCE).
ביש לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדהכולל מנכלית הוועדה עו"ד אורלי עדסהיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד דין לבנהוהממונה על פי חוק חופש המידע עו"ד אלעד נווה.תחת ההנהלה הנוכחיתכל צעד אחר לתיקון המצב צפוי להיכשל. (לא ניתן לצפות שפקידים אלה יתנו את הדין באקלים החוקי/משפטי השורר היום בישראל).
גמן הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית על ידי ועדת מומחיםשתפרסם דוחות לציבור הרחבועדות מומחים לניטור מחשוב הבחירות הוקמו בארה"ב באופן וולונטרי על ידי מכוני המרכז המובילים - CALTECH ו- MIT. הם מצאו לקויים חמורים במחשוב הבחירות בארה"באולם הרשויות שם מתעלמות מהמלצות המומחים כבר יותר מעשורלכןאם הכוונה היא להקים ועדת מומחים אמינה ואפקטיביתמן הראוי לבסס את פעולתה בחקיקה על ידי הכנסתתוך הגדרת אופן מינויהסמכויותיה וחובותיה.

הערת סיכום
המצב בוועדת הבחירות המרכזית משקף את המצב במחשוב הממשלתי בישראל בכללותובמצב הקייםיש לראות במערכות מידע אלה כלים להפרות חמורות של זכויות האדם ולחתירה תחת סדרי המשטר החוקיים במדינת ישראלמצב חמור זה תועד בפירוט בדוחות של ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר) [Human Rights Alert – NGO], שהוגשו ופורסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצהושהתפרסמו גם בסדרת כנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית.

____________
02 למאי, 2018, דר’ יוסף צרניק
ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל:  ; פקס: 077-3179186

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר– לקידום השקיפות בבתי המשפט  העמותה נוסדה בשנת2017, כממשיכתו של הארגון הלא ממשלתי (אל"מ) Human Rights Alert- NGO, שנוסד בשנת 2010.
משימת העמותהניטור מערכת המשפט ואכיפת החוקתקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיותתקשורת וחינוך הציבור בנושאים אלהארבעה דוחות שהגיש הארגון למועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך "הבדיקה התקופתיתשל ארה"ב ושל ישראלהתקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועינכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018). בנוסףהתפרסמו מאמרים אקדמיים בנושאים אלה בכנסים בינלאומייםביניהםכנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2011), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017). עבודות אלה גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת".