Saturday, December 31, 2016

2016-12-31 מאהל ארלוזווב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר ועיריית ת"א? נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין גונב את ההצגה!


מאהל ארלוזווב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר ועיריית ת"א? נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין גונב את ההצגה!
מה שהתחיל כהונאה שגרתית של השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי ת"א, עיריית ת"א ואחרים על דרי רחוב במאהל ארלוזורוב, מקבל עכשיו ממדים חדשים לגמרי. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ומנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור גונבים את ההצגה!
בעקבות פרסום בתפוצה נרחבת על ההונאות והפברוקים של השופט אליהו בכר בעניין דרי רחוב וזכות ההפגנה, מתברר עכשיו שמנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, החליטה להגיש תלונה בדויה/"מפוברקת" בשמי לנציב נגד השופט אליהו בכר. בשלב הבא, קיבלתי מנציבות תלונות הציבור על השופטים "אישור על קבלת תלונה", שלא הגשתי מעולם... לאחר שדרשתי שנציב תלונות הציבור על השופטים יפסיק מיד את ההונאה שבניהול תלונה מפוברקת, קיבלתי מכתב הסבר ו"החלטה" בשם הנציב אליעזר ריבלין מידי "ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף. מכתב ההסבר של עו"ד וולף מספק אוסף פברוקים חדשים, גרועים עוד יותר מן הראשונים, בפרט שפברוקים אלה מגיעים עתה משופט בית המשפט העליון בדימוס ונציב תלונות הציבור על השופטים – מי שאמור להיות שומר בכיר של ישרת השופטים...
בעמונה הממשלה ממטירה 150 מיליון ש"ח על 40 משפחות, והיועמ"ש מנדלבליט מבצע סלטות לאחור כדי לפברק חוקיות של גזל קרקעות ובנייה בלתי חוקית. מאהל ארלוזורוב הוקם על פי הסכם בין עיריית ת"א ותנועת המחאה כחלק מפינוי המאהל בשדרות רוטשילד. עתה, מציעות הרשויות מציעות לדרי רחוב החיים במאהל 7,500 ש"ח ואוכפות את פינויים, שיסתיים כפי שאחד מהם אמר לי: "על הספסל בצד השני של הרחוב".
גם בפינוי מאהל ארלוזורוב מבזות הרשויות את שלטון החוק - השופט אליהו בכר, בשיתוף פעולה עם עיריית ת"א, עורכי דין, "הפעיל" רותם ואחרים, עוסק בהונאה על כס המשפט - ניהול הליכים וכתבי בית דין מפוברקים לחלוטין. השופט אליהו בכר סיים את ההליך ב"החלטה בפתקית" בלתי חתומה ובלתי מאושרת, והעירייה עוסקת כביכול באכיפת כתב בית דין מפוברק זה.
אולם הבדל בולט ומוזר קיים בין עמונה למאהל ארלוזורוב: במאהל ארלוזורוב, עיריית ת"א לא תאכוף את הפינוי על בני משפחה עירקית מוסלמית, שאינם אזרחי ישראל. אין בכך כל חדש. אנשי הפיקוח של עיריית ת"א מסבירים כבר מספר שנים את האכיפה השרירותית והבררנית בכך שהעירקים הם "אנשי מדינה" - מעמד נפרד, שהוא מעל לאזרחי מדינת ישראל ומעל לחוק המפוברק...
שחיתות מערכת המשפט, השופטים ועורכי הדין היא קדקד השחיתות השלטונית בישראל היום.

עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, דבר לא ישתנה!

   
תמונה 1: אכיפה בררנית ושרירותית אוהל המחאה בגן וולובלסקי:  השלטים בחזית האוהל מוחים על שחיתות השופטים - החל מהונאה של השופטים חגי ברנר ואיתן אורנשטיין על משה סילמן ז"ל (לטובת ביטוח לאומי), דרך הונאות השופטים, ביניהן דניאל בארי, על רפי רותם (במטרה לחפות על השחיתות ברשות המסים), וכלה בהונאה המתועבת של השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, המתחזה לשופט חיים גלפז, והשופט אברהם אברהם על רומן זדורוב (במטרה להביא למאסר שרירותי של אדם חף מפשע, ולמנוע חקירת אמת של רצח תאיר ראדה ז”ל). העירייה בשיתוף פעולה עם השופט אליהו בכר עוסקים בהונאות ופברוקים בבית המשפט במטרה לפנות את אוהל המחאה, למרות שזכות ההפגנה לא נידונה כלל בעתירה, ודר אוהל המחאה לא היה צד בעתירה.  
____
תמונה 2: אכיפה בררנית ושרירותית אוהל בגן וולובלסקי:  מעטים מדרי הגן נרשמו כעותרים בעתירה, אך אנשים שאינם דרי הגן נרשמו במרמה כעותרים, ובית המשפט ועיריית ת"א מנסים במרמה לאכוף פינוי על כל דרי הגן הישראלים תמורת פיצוי של 7,500 ש"ח מתוך “החלטה בפתקית” בלתי חתומה ובלתי מאושרת.
____

 . 
תמונה 3: אכיפה בררנית ושרירותית המתחם העירקי בגן וולובלסקי:  המתחם פטור מאכיפת החוק המפוברק. פקחי עיריית ת"א מסבירים כבר מספר שנים שמעמדם של בני משפחה עירקית, שאינם אזרחי ישראל הוא "אנשי מדינה". לכן הם פטורים מהאכיפה המופברקת שעיריית ת"א מנהלת על אזרחי ישראל.
____

תמונה 4: אכיפה בררנית ושרירותית - עמונה: 150 מיליון ל-40 משפחות, וסלטות לאחור של היועמ"ש לפברוק חוקיות של גזל קרקעות ופיצוי לבנייה בלתי חוקית. 
___
  
מאהל המחאה ת"א, 31 לדצמבר - "מכתב תגובה על מכתב הסבר מפוקפק של "ממונה בכיר" אברהם וולף נשלח לנציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין. העתקים נשלחו למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, והיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עו"ד דן יקיר.
המכתב מעלה חששות כבדים, שמכתבו של "ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף, שנשלח כניסיון לתרץ הליך תלונה בדויה/"מפוברקת" בנציבות תלונות הציבור על השופטים מצביע על חוסר ישרה חמור במערכת המשפט בכלל, ובנציבות תלונות הציבור על השופטים בפרט.
המכתב לנציב ריבלין אומר שמכתבו של "הממונה הבכיר" עו"ד אברהם וולף כולל קביעות מרכזיות שהן חסרות שחר, וקיים חשש סביר שמכתב זה, ותפקיד “ממונה בכיר” בו מתהדר עו"ד אברהם וולף הם פברוק נוסף ותו לאו…
התמונה הכללית המתבהרת עתה היא של ניסיון של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ונציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין לטייח הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי ת"א ועיריית ת"א בנוגע לדרי רחוב וזכות ההפגנה.

א. הונאות ופברוקים חדשים - מנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין

"ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף כתב בשם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין:
  • "המתלונן פנה למשרד המשפטים וביקש להלין על אכיפה בררנית כנגד ‘מאהל ארלוזורוב’"
המכתב לנציב ריבלין אומר שזוהי קביעה חסרת שחר. מעולם לא פניתי בבקשה להגשת תלונה למשרד המשפטים בעניין הונאות השופט אליהו בכר ועיריית ת"א.
  • "נציבות תלונות הציבור על השופטים היא הגוף היחידי המוסמך לבחון תלונות על שופטים"
המכתב לנציב ריבלין אומר שגם זאת קביעה חסרת שחר.  רשויות אכיפת החוק מוסמכות לחקור תלונות על התנהלות פלילית של השופטים - כמו התנהלות פלילית של כל אזרח אחר.  חמור מכך - מכתבו של "ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף מייצג עמדה, על פיה מותר לשופטים לעסוק בהונאות על כס המשפט, ואין החוק הפלילי חל על התנהלות עבריינית זאת.
  • "נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה.”
המכתב לנציב ריבלין אומר שלאור ריבוי המתחזים והמפברקים במשרד המשפטים ובבתי המשפט, לאור תכנו המפוברק של המכתב, ולאור שם תפקידו המוזר של עו"ד אברהם וולף, יש מקום לחשש שעו"ד אברהם וולף אינו "ממונה בכיר" כלל, והמכתב כולו אינו אלא פברוק נוסף.  לפיכך, מבקש המכתב שהנציב ריבלין יספק תיעוד של מינויו כדין של עו"ד אברהם וולף כ"ממונה בכיר" בנציבות תלונות הציבור על השופטים.

ב. בקשה לחוות דעת של הנציב אליעזר ריבלין לגבי תלונות פליליות נגד שופטים

החלק החשוב ביותר במכתב שנשלח היום לנציב ריבלין הוא בקשה לחוות דעתו של הנציב ריבלין, האם אכן אין גופי אכיפת החוק מוסמכים לחקור תלונות פליליות על השופטים. עניין זה נובע מהקביעה המפוברקת במכתב "הממונה הבכיר" אברהם וולף, האומרת ש"נציבות תלונות הציבור על השופטים היא הגוף היחידי המוסמך לבחון תלונות על שופטים".  במצורף למכתב לנציב ריבלין נשלחו שלושה מקרים לדוגמה:
  1.  פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.
  2. תלונה פלילית שהוגשה במשטרת ישראל נגד השופטת אספרנצה אלון, ונמצאת עתה כביכול ב"בדיקה" בפרקליטות.
  3. תלונה פלילית שהוגשה ליועמ"ש אביחי ריבלין נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, ואברהם אברהם בנוגע לפברוק ההליכים והכתבים במשפט רומן זדורוב בנצרת.
הנציב ריבלין מתבקש לחוות את דעתו לגבי כל אחד מן המקרים
  • האם קיים חשד ממשי להתנהלות עבריינית של השופטים באותו מקרה?  
  • האם הייתה עילה ממשית להגשת תלונה פלילית נגד השופטים באותו מקרה?
במשך כל שנות המדינה לא הורשע אף שופט על עבירות במילוי תפקידו, למרות  שפע ראיות להונאות ושחיתות השופטים.  עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, דבר לא ישתנה!


להלן המכתב שנשלח לנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בתגובה על מכתב מפוקפק של "ממונה בכיר" עו"ד אברהם וולף מהנציבות, שניסה להסביר את הליך התלונה הבדויה/ "מפוברקת" נגד השופט אליהו בכר

31 לדצמבר, 2016

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין
בדוא"ל

הנידון: תלונה מדומה/“מפוברקת” (875/16/מחוזי תל-אביב) נגד השופט אליהו בכר בנציבות תלונות הציבור על השופטים – תגובה על מכתב הסבר מפוקפק של "ממונה בכיר" אברהם וולף
1) מכתבו של עו"ד אברהם וולף, "ממונה בכיר" בשם נציב תלונות הציבור על השופטים, מיום 28 לדצמבר, 2016 [1]
2) מכתבו של מר דרור יוסף, לשכת המנכ"לית אמי פלמור, משרד המשפטים מיום 25 לדצמבר, 2016.
אודה את תשובתך בתוך 14 ימים!

כבוד הנציב ריבלין שלום רב,
הריני מאשר את קבלת מכתבו ה"אישי-סודי-למכותב בלבד" של עו"ד אברהם וולף בשמך, שבנידון, בעניין הליך התלונה המדומה/“מפוברקת” (875/16/מחוזי תל-אביב) בשמי כביכול נגד השופט אליהו בכר. [1] המכתב מנסה לתרץ את ההליך התלונה המדומה/”מפוברקת", אולם מכתב זה מעלה חששות כבדים חדשים לגבי מערכת המשפט בישראל בכלל והנציבות בפרט. לפיכך, אודה על תשובתך המהירה על תגובתי זאת - הן כנציב תלונות הציבור על השופטים, והן כשופט בית המשפט העליון בדימוס.
מכתבו של עו"ד וולף בא בעקבות דרישתי מיום 27 לדצמבר, 2016, שמשרדך יחדל מהליך תלונה מדומה/”מפוברקת” בשמי, [2] ולפני כן - הודעה שקרית ומטעה מיום 26 לדצמבר, 2016, של הגב’ חדווה מנחם-ורבר, מנהלת ענף תלונות שופטים בנציבות, שאישרה כביכול קבלת תלונה שלי (שמעולם לא הוגשה) נגד שופט ששמו לא נזכר, בעניין שטיבו לא פורש. [3]
א) "המתלונן פנה למשרד המשפטים וביקש להלין על אכיפה בררנית כנגד ‘מאהל ארלוזורוב’”???
מכתבו של עו"ד וולף בשמך קובע, בניסיון לתרץ את פתיחת הליך התלונה המדומה/”מפוברקת" בשמי:.
המתלונן פנה למשרד המשפטים וביקש להלין על אכיפה בררנית כנגד "מאהל ארלוזורוב”.
קביעה זאת חסרה כל יסוד עובדתי אמיתי:
  • עו"ד וולף אינו מציין תאריך או כותרת ה"פניה" שלי כביכול.
  • מעולם לא פניתי למשרד המשפטים ב"תלונה" או "בקשה להלין" בעניין שבנידון. אני עוסק באופן קבוע באיסוף חומר על הונאות השופטים על כס המשפט, בעיקר – ניהול הליכי משפט למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין. בעניינים אלה אני שולח בשגרה פרסומים בתפוצה רחבה מזה שנים.
  • במקרה זה, כנראה שה"תלונה" כביכול היא פרסום שלי מיום 20 לדצמבר, 2016, שכותרתו: “עמונה במאהל ארלוזורוב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר, עיריית ת"א ואחרים. [4] אדם בר דעת שיקרא פרסום זה לא ימצא בו כל ‘פנייה למשרד המשפטים’ או ‘בקשה להלין’.
  • האכיפה הבררנית המתועדת בפרסום זה (על אזרחי ישראל בלבד, אך לא על אזרחי עיראק, שהם על פי עיריית ת"א "אנשי מדינה") מצוינת בפירוש כפעולה של עיריית ת"א, ולא של השופט אליהו בכר. לכן, לא ברור כלל מדוע שלחה מנכ"לית משרד המשפטים תלונה בעניין "אכיפה הבררנית" למשרד נציב תלונות הציבור על השופטים.
  • התנהלות השופט אליהו בכר עצמו בתיק רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א ואח’ (18790-10-14), המתועדת בפרסום שלי, תימצא קרוב לוודאי בסופו של דבר כהונאה על כס המשפט מתוך ניהול הליכים למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין. התנהלותו של השופט אליהו בכר מפורטת ב"בקשה לעיון" שהגשתי בתיק הנ"ל: [5] ניהול הליך משפטי בו אין ניתן לדעת מי הצדדים בתיק, מה מקור סמכותם של אלה שהופיעו כ"באי כוח", ומה מקור סמכותו השיפוטית של בית המשפט בתיק זה על אנשים שאינם צד להליכים ו/או אין להם כל מעמד בעניינים שבעתירה. בהליך זה גם הנפיק השופט אליהו בכר כתבי בית דין מדומים/למראית עין/”מפוברקים", המשמשים עתה את עיריית ת"א ואחרים כמכשיר לסחטנות באיומים. אולם עיריית ת"א אינה מוכנה, רוצה, ו/או יכולה לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של כתב "החלטה בפתקית" של השופט אליהו בכר בתיק הנ"ל, שהוא הבסיס כביכול לפעולותיה. [6,7] יחד עם זאת, טרם השלמתי את איסוף החומר והבדיקה בעניין זה.
החשש החמור העולה ממכתבו של עו"ד וולף בשמך, הוא לגבי הליכי תלונה במשרד הנציבות: תלונה הוגשה בשמי כביכול על ידי מנכ"לית משרד המשפטים, אך ללא כל סמכות, וללא הודעה מפורשת אלי בין ממשרד המנכ"לית ובין ממשרדך לגבי מהות התלונה, שמו של השופט שהוא הנילון, או עניין התלונה. וכפי שמתברר עתה - כל זאת בעניין האכיפה הבררנית של עיריית ת"א - שאינו בתחום סמכותו של הנציב...
ב) "נציבות תלונות הציבור על השופטים היא הגוף היחידי המוסמך לבחון תלונות על שופטים”???
מכתבו של עו"ד וולף בשמך גם קובע:
במקביל, הועברה תלונתו של המלין לטיפולנו, וזאת לאור העובדה שנציבות תלונות הציבור על השופטים, היא הגוף היחידי המוסמך לבדוק תלונות על שופטים.
אמירה זאת גם היא חסרת כל בסיס. ברור ומובן מאליו שגופי אכיפת החוק מוסמכים לחקור תלונות על התנהלות פלילית של שופטים. דוגמאות אחרונות כוללות בין השאר את התלונות נגד השופט יצחק כהן מנצרת על עבירות מין, ביניהן – תלונות על עבירות מין שהתבצעו על פי התקשורת בלשכתו.
בדומה, הונאות של שופטים על כס המשפט נחשבות ברחבי העולם הנאור להתנהלות עבריינית, שהיא התנהלות "חוץ שיפוטית", שאין חלה עליהן כל חסינות. לפיכך, גופי אכיפת החוק מוסמכים לחקור תלונות אלה.
השיטה הנפוצה להונאות שופטים מסוג זה היא ניהול הליכי משפט למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין. עיקרה של התנהלות זאת היא בפרסום על ידי שופטים של כתבי בית דין שקריים ומטעים, חסרי כל סמכות על פי דין, תוך הצגתם לאחרים ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים), תקפים, ובני-אכיפה. מיצג א’ בבקשת העיון הנ"ל [5] מראה שמצב זה שגרתי היום בבתי המשפט של מדינת ישראל, והמכשיר המרכזי לצורך זה היא מערכת הונאתית לניהול התיקים – נט-המשפט.
הדוגמה המובהקת לתופעה זאת היא כמובן פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך. התלונה שהגישו עו"ד אפי נווה ולשכת עורכי הדין, והחלטת קודמך - נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג - תיעדו בפרטי פרטים את התנהלותה של השופטת ורדה אלשייך ואחרים בבית המשפט המחוזי ת"א בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט בפרשה זאת (צרופה א). החלטת הנציב גולדברג מיום 31 למאי, 2012, גם מתעדת בפרטי פרטים את השימוש במערכת נט-המשפט כמכשיר להונאות מסוג זה. הליך התלונה שניהל הנציב גולדברג בפרשה זאת היה חלק בלתי נפרד מאי אכיפת החוק הפלילי על השופטת ושותפיה, ובכללם עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט. כמו כן לא ננקטו כל צעדים מתקנים משמעותיים לגבי מערכת נט-המשפט בעקבות החלטת הנציב הנ”ל.
לעומת זאת, בפרשיות אחרות של ניהול הליכים למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין הגשתי תלונות פליליות נגד השופטים למשטרת ישראל ו/או ליועץ המשפטי לממשלה:
1. תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון – על הונאה על כס המשפט בענין החסויה ר”ש (1829-06-10, 25607-03-13) (צרופה ב). השופטת אספרנצה אלון ניהלה הליכי משפט למראית עין, וגרמה לפרסום והמצאה כביכול של כתבי בית דין למראית עין, ולא חדלה מהתנהלותה זאת גם לאחר התראה על הראיות להתנהלותה העבריינית על כס המשפט.
2. תלונה פלילית נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן ואברהם אברהם בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) (צרופה ג). הראיות בתיק זה מצביעות על כך שהשניים הראשונים ניהלו משפט רצח מדומה/למראית עין/מפוברק" על אדם חף מפשע, ובכך הביאו להחזקתו במאסר שווא, שרירותי, כנידון כביכול – אך ללא הכרעת דין, ללא גזר דין, וללא פקודת מאסר עשויים כדין. אברהם אברהם עסק ועוסק היום בהעלמת ראיות והעלמת עין מעבירות חמורות אלה. לאחר הגשת תלונה זאת גם התברר שמי שהופיע כשופט שלישי במותב זה – המנוח חיים גלפז, עשה כך ללא כל מינוי בר-תוקף כשופט או כשופט עמית בזמן המתאים...
יחד עם זאת, ברור שאין בכוונת היועץ המשפטי לממשלה לאפשר חקירת אמת של התלונות הפליליות הנ"ל, שהועברו לפרקליטות כביכול. התנהלותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, כמו קודמו יהודה ויינשטיין בעניינים אלה, דומה להתנהלותם במניעת חקירות פליליות אמיתיות ואכיפת החוק על פקידי ממשל בכירים בפרשות שונות אחרות. התנהלות זאת נחזית כגורם מרכזי בשחיתות השלטונית בישראל היום.
החשש החמור הוא, שהגישה המובעת במכתבו של עו"ד וולף בשימך, היא חלק מדוקטרינה של הנציבות, המתואמת גם עם מנכ"לית משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. על פי דוקטרינה זאת, מותר בפועל לשופטים במדינת ישראל לעסוק בהונאות על כס המשפט. יש לראות בדוקטרינה זאת גורם מרכזי למה ש"משפטנים בכירים" תיארו לאחרונה כ"ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט" – בהם השופטים מתעלמים הן מהעובדות והן מהחוק. [8]
מצב בו מותר לשופטים לעסוק בהונאה על כס המשפט על ידי ניהול הליכי משפט למראית עין והנפקת כתבי בית דין למראית עין מוכר ברחבי העולם כבר מאות שנים כסממן מובהק של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט. מצב זה מוכר בקרימינולוגיה כ"פשע מאורגן מדינתי”.
מצב זה גם מעלה חששות חמורים לגבי טיב המשטר במדינת ישראל היום: מאמר אקדמי שלי, שהתקבל לפרסום בכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015) בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומיים, מתאר את ההתפתחויות בבתי המשפט בישראל, וכותרתו: “מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?” [9]
ג) בקשה לחוות דעת הנציב לגבי תלונות פליליות נגד שופטים
לאור כל האמור לעיל, אודה על תשובתך, הן כנציב תלונות הציבור על השופטים והן כשופט בית המשפט העליון בדימוס:
1. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (צרופה א): האם לדעתך, על סמך תלונת לשכת עורכי הדין והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים קיים חשש ממשי להתנהלות עבריינית של השופטת ורדה אלשייך בפרשה זאת? האם נציבות תלונות הציבור על השופטים הייתה הגוף היחידי המוסמך לבחון תלונה על השופטת ורדה אלשיך בפרשה זאת? האם הייתה עילה ממשית להגשת תלונה פלילית נגד השופטת ורדה אלשייך על ידי לשכת עורכי הדין בפרשה זאת?
2. התנהלותה של השופטת אספרנצה אלון בתיק החסויה ר"ש (1829-06-10, 25607-03-13) (צרופה ב): האם לדעתך, על סמך תלונתי למשטרת ישראל וליועץ המשפטי לממשלה בפרשה זאת, קיים חשש ממשי להתנהלות עבריינית של השופטת אספרנצה אלון בפרשה זאת? האם נציבות תלונות הציבור על השופטים הייתה הגוף היחידי המוסמך לבחון את תלונתי נגד השופטת אספרנצה אלון בפרשה זאת? האם הייתה עילה ממשית להגשת התלונה הפלילית נגד השופטת אפרנצה אלון במקרה זה?
3. התנהלות השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, ואברהם אברהם, בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) (צרופה ג): האם לדעתך, על סמך תלונתי ליועץ המשפטי לממשלה בפרשה זאת קיים חשש ממשי להתנהלות עבריינית של השופטים כהן, הלמן ואברהם בפרשה זאת? האם נציבות תלונות הציבור על השופטים הייתה הגוף היחידי המוסמך לבחון תלונה נגד השופטים כהן, הלמן ואברהם בפרשה זאת? האם הייתה עילה ממשית להגשת התלונה הפלילית נגד השופטים כהן, הלמן ואברהם במקרה זה?
ד) בקשה לתיעוד מינויו כדין של אברהם וולף כ"ממונה בכיר" בנציבות
מכתבו של עו"ד אברהם וולף, "הממונה הבכיר" בנציבות תלונות הציבור על השופטים פותח כדלהלן:
נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה.
קביעה זאת מספקת כביכול אמינות וסמכות למכתבו של הנציב אלי ע"י עו"ד אברהם וולף. אולם יחד עם זאת:
1. נושא המכתב הוא תלונה מדומה/”מפוברקת" בנציבות תלונות הציבור על השופטים;
2. תוכן המכתב עצמו מעורר ספקות, וכן
3. שם תפקידו של הכותב - “ממונה בכיר" – גם הוא מעורר ספקות.
וברקע, בנוסף:
1. הליך מדומה/”מפוברק" של השופט אליהו בכר ואכיפה מדומה/”מפוברקת" של עיריית ת"א, שהתלונה המדומה/”מפוברקת” בנציבות ניסתה ככל הנראה לטייח;
2. ניהול הליכים מדומים/בדויים ופרסום כתבי בית דין מדומים/"מפוברקים" הפכו לשגרה בבתי המשפט של מדינת ישראל , וכן
3. כפי שתיעדתי במקרים רבים, התחזות אנשי חוק ומשפט לבעלי תפקידים ממשלתיים נפוצה היום במשרד המשפטים ובבתי המשפט, ובכללם – כל "המזכירים הראשיים" שבדקתי עד היום (כולל "המזכירה הראשית" הנוכחית וקדמתה בבית המשפט העליון), כל "היועצים המשפטיים" שבדקתי עד היום, “הגורם הממונה לעניין הכפשות שופטים", שופטים (חיים גלפז ונילי מיימון), ועוד, ועוד…
לכן, יש מקום סביר לחשש שעו"ד אברהם וולף מתחזה ל"ממונה בכיר" ללא מינוי כדין על פי התקשי"ר, ומכתבו שבנידון הוא “פברוק” נוסף ותו לאו...
לפיכך, הריני מבקש בזאת שתמציא לי עם תשובתך העתק מסמך המתעד את מינויו כדין של עו"ד אברהם וולף כ"ממונה בכיר" בנציבות תלונות הציבור על השופטים.
בברכת חנוכה שמח,

דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א

העתקים:
עו"ד אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח
תפוצה רחבה

קישורים: :LINKS
[1] 2016-12-28 Ombudsman of the Judiciary response by “Senior Appointee Avraham Wolf” - closing fake complaint (875/16) //
תשובת נציב תלונות הציבור על השופטים על ידי "ממונה בכיר" אברהם וולף – סגירת התלונה המפוברקת (875/16)
[2] 2016-12-27 Ombudsman of the Judiciary fake complaint (875/16) – demand to stop Ombudsman’s fake complaint process //
תלונה מפוברקת (875/16) של נציב תלונות הציבור על השופטים - דרישה להפסקת הליך תלונה מפוברק
[3] 2016-12-26 Ombudsman of the Judiciary fake complaint (875/16) – fake confirmation of receipt by the Ombudsman’s office //
תלונה מפוברקת (875/16) של נציב תלונות הציבור על השופטים - אישור קבלה מפוברק ממשרד הנציב
[4] 2016-12-20 Amona and the Arlozorov Camp: Fraud and fabrications by Judge Eliyahu Bachar, City of Tel-Aviv and others”.
עמונה במאהל ארלוזורוב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר, עיריית ת"א ואחרים .
[5] 2016-12-20 Russov et al v City of Tel-Aviv et al (18790-10-14) in the Tel-Aviv District Court (sitting as Court for Administrative Matters) – December 20, 2016 Request to Inspect Court File.
רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א ואח’ (18790-10-14) בבית המשפט המחוזי ת"א (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) – בקשת עיון מיום 20 לדצמבר, 2016.
[6] 2016-12-20 demand, which was filed with the City of Tel-Aviv – for a duly signed and certified copy of Judge Eliyahu Bachar’s “Post-it Decision” in Russov et al v City of Tel-Aviv et al (18790-10-14) – which is the purported foundation for the City’s threats against the protest tent in Arlozorov Camp.
דרישה מיום 20 לדצמבר, 2016, שהוגשה לעיריית ת"א - לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" של השופט אליהו בכר בתיק רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א ואח’ (18790-10-14) – שהיא הבסיס כביכול לאיומי העירייה נגד אוהל המחאה במאהל ארלוזורוב.
[7] 2016-12-28 repeat demand, which was filed with the City of Tel-Aviv – for a duly signed and certified copy of Judge Eliyahu Bachar’s “Post-it Decision” in Russov et al v City of Tel-Aviv et al (18790-10-14) – which is the purported foundation for the City’s threats against the protest tent in Arlozorov Camp.
דרישה חוזרת מיום 28 לדצמבר, 2016, שהוגשה לעיריית ת"א - לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" של השופט אליהו בכר בתיק רוסוב ואח’ נ עיריית ת"א ואח’ (18790-10-14) – שהיא כביכול הבסיס לאיומי העירייה נגד אוהל המחאה במאהל ארלוזורוב.
[8] 2016-09-21 “It’s a total jungle in the courts. Do anything you can to avoid getting there”
Globes expose’: Facebook correspondence among senior legal scholars, who used their keyboard freely, without the typical formality, exposes criticism of the family court system and the courts in general.
"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
[9] Zernik, Joseph. “Fraudulent new IT systems in the Israeli courts – unannounced regime change?” European Conference on E-government (2015).
צרניק, יוסף.מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?” הכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015)

צרופות: :Attachments
Attachment A: Judge Varda Alshech’s “Fabricated Protocols” scandal – Complaint by Attorney Effi Naveh and the Israel Bar Association and Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg’s decision.
צרופה א: פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך – תלונת עו"ד אפי נווה ולשכת עורכי הדין, והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג.
Attachment B: Criminal complaint against Judge Esperanza Alon in RE: Conservatee RS (1829-06-10, 25607-03-13), which was filed with the Israel Police (פ”ח 223561/2016)and the Attorney General.
צרופה ב: תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בענין החסויה ר”ש (1829-06-10, 25607-03-13), שהוגשה למשטרת ישראל (פ”ח 223561/2016) וליועץ המשפטי לממשלה.
Attachment C: Criminal complaint against Judges Yitzhak Cohen, Esther Hellman, and Avraham Avraham in RE: State of Israel v Roman Zadorov (502-07), which was filed with the Attorney General.
צרופה ג: תלונה נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן ואברהם אברהם בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07), שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה.




27