Sunday, February 7, 2016

2016-02-07 Tel-­Aviv Magistrate Court Judge Bosni is asked to clarify whether she is engaged and fraud and criminality in favor of a bank executive...// ציון קינן נ ברק כהן – השופטת אפרת בוסני מתבקשת להבהיר האם היא עוסקת בהונאה ועבריינות על כס המשפט...



2016-02-07 Tel-­Aviv Magistrate Court Judge Bosni is asked to clarify whether she is engaged and fraud and criminality in favor of a bank executive...//

ציון קינן נ ברק כהן – השופטת אפרת בוסני מתבקשת להבהיר האם היא עוסקת בהונאה ועבריינות על כס המשפט...
[עברית להלן]
The court file is of particular interest. In it Judge Efrat Bosni purportedly granted Bank HaPoalim CEO Zion Kenan “Restraining Order against Threatening Harassment” against Anti Banking Fraud activist Attorney Haim Barak Cohen. The “Decision” was described by Israeli media as “redefining the limits of Freedom of Speech”. However, growing evidence shows that Judge Efrat Bosni engaged in the conduct of sham/simulated court process in this court file, and the publication of sham/simulated judicial records – Fraud Upon the Court.  The essence of such conduct is in defrauding a person to submit to the authority of a record, which appears as a court record, but in fact is an invalid, sham court record, lacking any authority at all.  Such conduct is well-known worldwide for generations as criminality by judges, which is not covered by any immunity - since it is Extra-judicial Conduct. However, the recent Judge Varda AlSheikh "Reconstructed Protocol" affair, and Judge Hila Cohen "Fabricated Protocols" affair show that Israeli judges see such matter differently...  This court file also provides unique evidence of the serious effects of the fundamental fraud in development and operation of Net-HaMishpat – the new IT system of the Israeli courts.
Parts of today's Request, filed with Judge Efrat Bosni of the Tel-Aviv Magistrate Court are copied below the Hebrew text.
תיק זה הוא בעל עניין מיוחד, כיוון שבתיק זה נתנה כביכול השופטת אפרת בוסני "צו למניעת הטרדה מאיימת" לבקשת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן נגד הפעיל החברתי עו"ד חיים ברק כהן.  "צו" זה תואר בתקשורת ב"מגדיר מחדש את גבולות חופש הדיבור".  אולם ראיות מצטברות מצביעות על כך שהשופטת אפרת בוסני עסקה בתיק זה בניהול הצגה מפוברקת (הליכים למראית עין), ובפרסום כתבים מפוברקים (כתבי בית דין למראית עין). מטרתה הונאה מסוג זה של בית המשפט עצמו, היא לגרום לאדם לקבל את סמכותו של כתב בית דין, שבית המשפט עצמו יודע שהוא חסר כל סמכות.  התנהלות זאת גם נוגדת את זכות האדם ל"שימוע הוגן ופומבי".  ברחבי העולם התנהלות זאת מוכרת מזה דורות כהתנהלות עבריינית של שופטים, שאין חלה עליה כל חסינות – שכן היא נחשבת ל"התנהלות חוץ-שיפוטית" (Extra-judicial Conduct).  פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של השוטפת ורדה אלשייך ופרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת הלה כהן, מראות לעומת זאת, שהשופטים בישראל רואים התנהלות זאת בצורה שונה לחלוטין...  תיק זה גם מספק ראיות ייחודיות לגבי התוצאות החמורות של ההונאה הבסיסית בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפט – מערכת המידע החדשה של בתי המשפט בישראל.











a.











b.














c.

Figure: a. Bank HaPoalim CEO is routinely chased by activists yelling “Thief, Thief”. b. Attorney Barak Cohen is one of the leaders of the anti-banksters protest group in Israel. c. Tel-Aviv Magistrate Court Judge Efrat Bosni issued in June 2015 a “Restraining Order” prohibiting “Threatening Harassment” by Attorney Cohen in response to request by CEO Keynan. Such “Order” amounted to Prior Restraint – prohibiting Cohen from writing or saying anything about Keynan anywhere. The Order was described by Israeli media as “redefining the limits of Freedom of Expression”... However, no authentic copy of the “Order” is to be found... The entire court file was placed under fictitious “sealing”. Now, that the “sealing” is removed, the underlying fraud is openly visible.
תמונהא. מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן מלווה על ידי פעילים בקריאות "גנבגנבבאופן שגרתיבעו"ד ברק כהן הוא מראשי קבוצת "באים לבנקאים". ג.השופטת אפרת בוסני הנפיקה "צו הרחקהנגד כהן לבקשת קינןשתואר בתקשורת כ"מגדיר מחדש את גבולות חופש הדיבור". הראיות המצטברות מראות שהשופטת בוסני עסקה ועוסקת בהונאה ועבריינות בתיק זה – ניהול דיונים מפוברקים (למראית עיןופרסום החלטות מפוברקות (כתבי בית דין למראית עין).התיק כולו היה "חסויבכיכולאולם עתהשה"חסיוןהמפוברק הוסרההונאה הבסיסית בהתנהלות השופטת אפרת בוסני גלויה לעין.
_____
מאהל המחאה, 7 לפברואר – בקשה שהוגשה היום לבית המשפט השלום ת"א, מבקשת מהשופטת אפרת בוסני להבהיר: האם היא עוסקת בהונאה ועבריינות על כס המשפט בתיק ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15)?
הבקשה, שהוגשה כ"בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט", [1] מציגה אוסף ראיות לכך שבתיק זה עוסקת השופטת אפרת בוסני בהונאה ובעבריינות. עיקרן של ראיות אלה נוגעות לכתב "צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת" מיוני 2015. כתב זה תואר בתקשורת כ"מגדיר מחדש את גבולות חופש הדיבור". אולם מסתבר שאין בנמצא כתב אמתי (אותנטי) של "צו" זה, והוא ככל הנראה כתב בית דין מפוברק, בדומה ל"פרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת הלה כהן.
בדומה, הבקשה מציגה ראיות לכך ש"דיון" שנערך כביכול ביום חמישי בשבוע שעבר בבקשה של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן להאריך את ה"צו" הנ"ל, ושבו "העיד" כביכול מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ו"נחקר" כביכול על ידי עו"ד ברק כהן, היה "דיון" מפוברק (דיון למראית עין). בין השאר – אינו מופיע ביומן בית המשפט, אינו מופיע בכרטיסיית "מועדי דיון" בתיק, לא התקיים על פי תשובת דוברת הנהלת בתי המשפט על פנייה עיתונאית, ואין בתיק פרוטוקול של דיון זה. לעומת זאת, פרסומים של עו"ד ברק כהן בפייסבוק מראים שהוא מאמין שה"דיון" אכן היה דיון של בית משפט על פי חוקי מדינת ישראל, שמנכ"ל בנק הפועלים אכן "העיד" בדיון זה על פי חוקי מדינת ישראל, ושקיים פרוטוקול אמתי (אותנטי) של "דיון" זה.

הבקשה שהוגשה היום אומרת בחלקה:

בקשה זאת מוגשת תחת הכותרת, "למען הסדר הטוב", שכן על פי דין לא היה צורך בהגשתה או בהצדקתה כלל. המגיש נזקק להגיש בקשה זאת מתוך שכלל העובדות ועימם הכתבים והרישומים המוצגים במערכת נט המשפט (מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת”א-יפו) בתיק זה מעלים חששות, שלהם מספר מצומצם של הסברים סבירים:
(1) הכתבים והרישומים בנט-המשפט בתיק זה משקפים שיבושים מתוך טעויות אנוש – הגורמים בפועל למניעת גישת הציבור לכתבים משפטיים ציבוריים, שלא כדין.
(2) הכתבים והרישומים בנט-המשפט בתיק זה משקפים הונאה, שיבוש הליכי משפט, והפרת אמונים של השופטת אפרת בוסני - שמטרתם דיכוי חופש הביטוי וחופש ההפגנה, תוך הפרה חמורה של זכויות האדם, ביניהן – הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.
(3) הנסיבות בתיק זה ניתנות להסבר בצורה אחרת, שהשופטת אפרת בוסני תוכל אולי לבאר בתגובתה על בקשה זאת.
בקשה זאת מוגשת מתוך ציפייה שפעולות השופטת בוסני בתגובה על בקשה זאת יראו על תיקון טעויות אנוש, אם אכן היו כאלה, באופן שיאפשר את גישת הציבור לעיון בכתבים המבוקשים בנט המשפט כראוי וכדין. לחלופין – יש לקוות שהשופטת אפרת בוסני תפעל בתגובה על בקשה זאת בכל אופן הנראה לה תואם את החוק ומאשש את אמון הציבור בישרתה היא ובישרת בתי המשפט.
במלים אחרות: בקשה זאת מוגשת מתוך כוונה לאפשר למבקש העיון, לבעלי הדין בתיק זה, ולציבור הרחב להבחין בין האפשרויות (1),(2) ו-(3), הנ"ל.

טעמי הבקשה

א) כתב ה"החלטה" מיום 25 ליוני, 2015, בו נתנה כביכול השופטת אפרת בוסני "צו למניעת הטרדה מאיימת" – אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט המשפט - חשוד ככתב בית דין מפוברק/למראית עין
1. לתיק זה חשיבות ציבורית מן המעלה הגבוהה ביותר, שכן בכתב ה"החלטה" מיום 25 ליוני, 2015, בתיק זה, החשוד ככתב בית דין מפוברק/למראית עין, נתנה כביכול השופטת אפרת בוסני "צו למניעת הטרדה מאיימת" לבקשת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן נגד פעיל "באים לבנקאים", עו"ד חיים ברק כהן. כתב זה תואר בתקשורת, שהתייחסה אליו ככתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר אכיפה כ"מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי”. [1] כמו כן הגדיר מחדש את גבולות חופש ההפגנה. חופש הביטוי וחופש ההפגנה הן זכויות הנחשבות חוקתיות באומות אחרות, וזכויות יסוד בחברה אזרחית מתוקנת.
2. כתב ה”החלטה” מיום 25 ליוני, 2015, של השופטת אפרת בוסני אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט-המשפט בתיק זה, אך התפרסם ברבים, כאילו הוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר אכיפה בתיק זה.[2] ברור גם שעו"ד חיים ברק כהן, פעילי מחאה אחרים, והתקשורת מאמינים שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר אכיפה, ושעליו לקבל את סמכותו של כתב זה. יחד עם זאת, אמתותו (אותנטיות) של כתב זה מפוקפקת למיטב.

ב) "דיון" ביום 4 לפברואר, 2016, בתיק זה, באולם הדיונים של השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת"א-יפו בהארכת תקפו של "צו למניעת הטרדה מאיימת" – אינו מופיע ב"יומן בית המשפט" ובכרטיסיית "מועדי דיון" בנט-המשפט - חשוד כדיון מפוברק/למראית עין
3. ביום 4 לפברואר, 2016, אחה"צ נערך אירוע באולם הדיונים של השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת”א-יפו, בו הייתי נוכח, בהשתתפות מנכ”ל בנק הפועלים ציון קינן, בא כוחו, פעיל “באים לבנקאים” עו”ד חיים ברק כהן, ואנשים מן הקהל הרחב. האירוע לא היה “בדלתיים סגורות” ולא היה “חסוי”, כפי שהכריזה השופטת אפרת בוסני עצמה בתחילת האירוע.
4. אין ספק שהשופטת אפרת בוסני פעלה במהלך אירוע זה לגרום לעו"ד ברק כהן, למר ציון קינן, ולאחרים להאמין שאירוע זה היה דיון אמתי (אותנטי), תקף של בית המשפט השלום ת"א בתיק זה, על פי חוקי מדינת ישראל.
5. כמו כן, אין ספק שהשופטת אפרת בוסני פעלה במהלך אירוע זה לגרום לעו"ד ברק כהן, למר ציון קינן, ולאחרים להאמין שבאירוע זה נידונה כדין בקשתו של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן לארכת "צו למניעת הטרדה מאיימת" מיום 25 ליוני, 2015, בתיק זה נגד ברק כהן.
6. כמו כן אין ספק שהשופטת אפרת בוסני פעלה במהלך אירוע זה לגרום לעו"ד ברק כהן, למר ציון קינן, ולאחרים להאמין שכתב ה"החלטה" מיום 25 ליוני, 2015, בתיק זה, הוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף, ובר-אכיפה על פי חוקי מדינת ישראל, ושיש לקבל את סמכותו.
7. לעומת זאת, האירוע מיום 4 לפברואר, 2016, אינו מופיע ביומן בית המשפט בנט המשפט. התמונה להלן היא תדפיס מנט-המשפט (בוצע ביום 6 לפברואר, 2016) של יומן בית המשפט לגבי השופטת אפרת בוסני, ליום 4 לפברואר, 2016. היומן אינו מראה כל דיון בתיק זה ביום 4 לפברואר, 2016.

תמונה: תדפיס מנט-המשפט (בוצע ביום 6 לפברואר, 2016,): “יומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים (לא כולל דיונים בתיקים חסויים)”, לגבי השופטת אפרת בוסני ליום 4 לפברואר, 2016 – אינו מראה דיון ביום 4 לפברואר, 2016, בתיק זה כלל.
____
יש לציין שיומן בית המשפט נחשב ברחבי העולם אחד מ"ספרי היסוד" של כל בית משפט כשיר, המגדיר את פעולתו החוקית של בית משפט נתון.
8. האירוע הנ"ל גם אינו רשום כ"דיון" בכרטיסיית "מועדי דין" בתיק זה בנט המשפט. [3]

ח) ניהול הליכים משפטיים מפוברקים/למראית עין ופרסום כתבי בית דין מפוברקים/למראית עין הם התנהלות עבריינית ידועה ומוכרת של שופטים, שאין חלה עליה כל חסינות.
21. צירוף הנסיבות והראיות הנ"ל מעלה חשש חמור שהשופטת אפרת בוסני ניהלה הליכי משפט מפוברקים/למראית עין, והביאה לפרסומם של כתבי בית דין מפוברקים/למראית עין בתיק זה. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כהתנהלות עבריינית של שופטים ואחרים. התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות "חוץ שיפוטית" (Extra-judicial Conduct). לכן אין חלה עליה כל חסינות שיפוטית.
בתיק זה, החשש החמור הוא שהתנהלות מסוג זה של השופטת אפרת בוסני הייתה מכוונת לדיכוי שלא כחוק של זכויות בעלות חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה – חופש הביטוי וחופש ההפגנה, ומתוך הפרה בוטה של זכויות יסוד, הן מבחינה חוקתית והן מבחינת זכויות האדם, ובכללן הזכות ל”שימוע הוגן ופומבי”.


Excerpts from the Request, filed today in the Tel-Aviv Magistrate Court:

Instant Request is filed “Pro Forma”, and there should have been no need to file it, or justify it. The filing of instant Request is necessitated since the entire body of facts and records in Net-HaMishpat (case management and public access system of the Court) in instant court file raise concerns, which lend themselves to only a limited number of plausible explanations:
(1) The records in Net-HaMishpat in instant court file reflect human errors – which resulted in the unlawful denial of public access to public judicial records.
(2) The records in Net-HaMishpat in instant court file reflect fraud, perversion of court process, and breach of loyalty by Judge Efrat Bosni – intended to unlawfully deprive Freedom of Expression and Freedom of Demonstration – which are deemed constitutional rights, through serious violations of Human Rights, including the right for “fair, public hearing”.
(3) The circumstances in instant court file lend themselves to other reasonable explanations, which Judge Efrat Bosni may provide in her response to instant Request.
Instant Request is filed with the expectation that Judge Bosni's conduct in response to instant Request would demonstrate correction of human errors, if there were any, in a manner that would permit public access to inspect the requested court records in Net-HaMishpat. Alternatively – it is expected that Judge Bosni respond in any manner that would appear to her in compliance with the law and strengthening public trust in her own integrity and integrity of the courts.
In other words: Instant request is filed in order to allow the Requester, the parties and the public at large to distinguish between explanations (1), (2), and (3), above.

Justification for instant request:
a) The June 25, 2015 “Decision” record, where Judge Efrat Bosni purportedly rendered “Restraining Order against Threatening Harassment” - fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat - is suspected fabricated/simulated court record.
1. Instant court file holds the highest public policy significance, since in the June 25, 2015 “Decision” record, suspected fabricated/simulated court record, Judge Efrat Bosni purportedly granted Bank HaPoalim CEO Zion Keynan “Restraining Order against Threatening Harassment” against Anti Banking Fraud activist Attorney Haim Barak Cohen. Such record was described by media, which related to it as an authentic, valid, enforceable court record, “re-defining the limits of Freedom of Expression”. [1] Likewise, it re-defined the limits of the Freedom of Demonstration. Freedom of Expression and Freedom of Demonstration are fundamental rights, which are considered constitutional in other nations, and fundamental rights in any civil society.
2. The June 25, 2015 Judge Efrat Bosni “Decision” record fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat, but was widely published as an authentic, valid and enforceable court record in instant court file. [2] It is also obvious that Attorney Haim Barak Cohen, other social protest activists, and the media believe that it is an authentic, valid and enforceable court record, and that Attorney Cohen should accept its authority. With it – the authenticity of such court record is dubious at best.
b) The February 4, 2016 “Hearing” in instant court file, in the courtroom of Judge Efrat Bosni in the Tel-Aviv Magistrate Court, on Request to Extend the “Restraining Order against Threatening Harassment” - fails to appear in the “Court Calendar” and the “Case Calendar” in Net-HaMishpat – is suspect fabricated/simulated court hearing.
3. On February 4, 2016 in the afternoon, an event took place in Judge Efrat Bosni's courtroom in the Tel-Aviv Magistrate Court, in which Bank HaPoalim CEO Zion Keynan, his Counsel, Anti Banking Fraud activist Attorney Haim Barak Cohen, and members of the public at large participated, and where I was present. Such event was not “behind closed doors”, and was not “sealed” - as publicly announced by Judge Efrat Bosni herself during the event.
4. There is no doubt that Judge Efrat Bosni's conduct during such event was intended to cause Attorney Cohen, CEO Keynan and others to believe that event was an authentic court hearing of the Tel-Aviv Magistrate Court in instant court file, pursuant to the law of the State of Israel.
5. Likewise, there is no doubt that Jude Efrat Bosni's conduct during such event was intended to cause Attorney Cohen, CEO Keynan and others to believe that in such event CEO Keynan's Request to Extend the June 25, 2015 “Restraining Order against Threatening Harassment” against Attorney Cohen was lawfully being reviewed in instant court file.
6. Likewise, there is no doubt that that Jude Efrat Bosni's conduct during such event was intended to cause Attorney Cohen, CEO Keynan and others to believe that the June 25, 2015 “Restraining Order against Threatening Harassment” against Attorney Cohen in instant court file was an authentic, valid and enforceable court record, pursuant to the law of the State of Israel.
7. On the the hand, such event fails to appear as a “Hearing” in the Court Calendar in Net-HaMishpat. The figure, above, is printout (carried out on February 6, 2016) of the Court Calendar in Net-HaMishpat, pertaining to Judge Efrat Bosni and February 4, 2016. The Court Calendar fails to show any “Hearing” in instant court file on February 4, 2016.
It should be noted that Court Calendar is universally deemed one of the Books of Court of any competent court, which define the scope of the lawful conduct of a given court.
8. The above referenced even also fails to appear as a “Hearing” in the Case Calendar in Net-HaMishpat. [3]
....
h) The conduct of fabricated/simulated court process and the publication of fabricated/simulated court records are well-known criminal conduct by judges, which is not covered by any immunity.
21. The combination of circumstances and evidence, outlined above, raise serious concerns that Judge Efrat Bosni has conducted fabricated/simulated court process in instant court file, and caused the publication of fabricated/simulated court record. Such conduct is well-known worldwide as criminal conduct by judges and others. Such conduct is deemed “Extra-judicial Conduct” and therefore is not covered by any immunity.
 In instant court file, the serious concern is that such conduct was intended to unlawfully deprive constitutional rights of the highest significance – Freedom of Expression and Freedom of Demonstration - through the blatant violation of fundamental Constitutional and Human Rights, including the right for “fair, public hearing”.
 

קישורים:
[1] 2016-02-07 Zion Kenan v Barak Cohen (35113-06-15) in the Tel-Aviv Magistrate Court – Pro Forma Request (#9) to Inspect Court File//
ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15) בבית המשפט השלום ת"א – בקשה (מס' 9) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
1 2015-06-28 The Court re-defines the limits of Freedom of Expression_Kalkalist
לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי_כלכליסט
2 2015-06-25 Zion Keinan v Barak Cohen (35113-06-15) in the Tel-Aviv Magistrate Court – “Decision” on Request for a Restraining Order prohibiting “Threatening Harassment”, effectively Prior Restraint of Freedom of Expression – suspected simulated court record //
ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15) בבית המשפט השלום ת"א - “החלטה" על בקשה לצו הרחקה‬ נגד "הטרדה מאיימת", שהיא למעשה מניעה מוקדמת של חופש הביטוי - חשוד ככתב בית דין למראית עין

3 2016-02-04 Zion Keynan v Haim Barak Cohen (‫‪35113-06-15‬‬) in the Tel-Aviv Magistrate Court – records and dockets from Net-HaMishpat.
ציון קינן נ חיים ברק כהן (‫‪35113-06-15‬‬) בבית המשפט השלום ת"א-יפו כתבים ורישומים בנט המשפט.

No comments: