Tuesday, November 8, 2016

2016-11-08 מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי מתבקש להבהיר - האם הוא עוסק בהונאה?


מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי מתבקש להבהיר  - האם הוא עוסק בהונאה?
בקשה דחופה חוזרת הוגשה היום לשופט דניאל בארי, למתן החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כראוי של דיון "השמעת הכרעת הדין". התביעה הפלילית ננד רותם, שהחלה בסדרת שיבושים והונאות תחת שרביטה של השופטת יעל פרדלסקי, מגיעה לסיומה בדומה תחת שרביטו של השופט דניאל בארי... השופטים הקימו מערכת משפט בה הכתבים והדיונים עמומים ודו-משמעיים.  ובמקביל - הפכו את ההונאה מכס המשפט לשגרה.  גם כשהם נתפסים אינם עומדים לדין...  התוצאה מתוארת על ידי "משפטנים בכירים" כ"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים", או לחלופין, כ"ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט".  לאזרח מן השורה המצב נראה כאי-כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים...
פוסטים קודמים בסדרה:
א. 2016-11-06מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי מפברק בלי לדפוק חשבון! 
ב. 2016-10-31 מדינת ישראל נ רותם: האם השופט דניאל בארי פברק את דיון השמעת הכרעת הדין?

  


תמונות: השופט דניאל בארי, השופטת יעל פרדלסקי, השופטת ורדה אלשייך

 
     תמונה: פרוטוקול מפוברק של השופטת ורדה אלשייך.  הן השופטת אלשייך והן נציב תלונות הציבור על השופטים היו בהסכמה גמורה שמסמך זה הוא פורוטוקול בלתי חתום - "טיוטא" חסרת כל תוקף.  אולם עו"ד רפאל ארגז  הוטעה לחשוב שזהו כתב פורוטוקול אמתי (אותנטי).
_____

מאהל המחאה ת"א, 08 לנובמבר - בקשה דחופה חוזרת הוגשה היום בבית המשפט השלום ת"א, בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם (1704-02-13). הבקשה עומדת על התנהלותו המעוררת חששות כבדים להונאה של השופט דניאל בארי בתיק זה.


בקשה דחופה חוזרת הוגשה היום למתן החלטה על עיון בפרוטוקול "השמעת הכרעת הדין" - שכן הדיון נחזה כ"דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" - ואכן לא נרשם כראוי פרוטוקול לדיון זה.

הבקשה שהוגשה היום מציינת:

* למעלה מחודש לאחר קיום כביכול של דיון "השמעת הכרעת הדין" - עדיין לא נרשם כראוי קיום פרוטוקול לדיון זה. לפרוטוקול זה חשיבות קריטית לגבי תוקפה של "הכרעת הדין" שפרסם השופט דניאל בארי.

* יתרה מזאת, למרות בקשות חוזרות לעיון בפרוטקול עשוי כדין ורשום כראוי של דין "השמעת הכרעת הדין" - נתן השופט דניאל בארי רק החלטות המתחמקות מלציין בפירוש האם פרוטוקול כזה קיים בכלל.

* החלטות אלה של השופט דניאל בארי גם מוסתרות מעין הציבור שלא כדין, ללא צו איסור פרסום כדין, כחלק מניהול ספרים כפולים של רשימת "החלטות בתיק".
* למרות שהעניין הובא לתשומת ליבו - השופט דניאל בארי נמנע בעקשנות מלנקוט בצעד המתקן הפשוט ביותר - רישום כראוי של פרוטוקול עשוי כדין.


בקשה דחופה למתן החלטה, שהוגשה היום, אומרת בסיכומה, שכלל הכתבים וההליכים בתיק זה מעלים חשש חמור של הפרת זכויות יסוד:

א) "הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,

ב) "שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948).

כמו כן מעלים כלל הכתבים וההליכים בתיק זה חשש חמור לגבי אי כשירות בית המשפט השלום ת"א.
הבקשה שהוגשה היום מסכמת:

התנהלותו של השופט דניאל בארי לגבי הבקשות לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יוצרות חשש חמור להתנהלות שיפוטית בלתי ראויה ו/או עבריינית – הונאה על כס המשפט מתוך כוונה לשבש הליכים פליליים בתיק בעל חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה.

התנהלות מסוג זה הפכה לשגרה בקרב השופטים בישראל בשנים האחרונות. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא הדוגמה המובהקת לכך. ניהול הליכים למראית עין נחשב ברחבי העולם להתנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית שאין חלה עליה כל חסינות. אולם במדינת ישראל לא הועמד עד היום גם שופט אחד, מהרבים שנתפסו בכך, לדין פלילי על התנהלות מסוג זה.

מן הראוי שבית המשפט ימנע מהפרה נוספת של זכויותיו של הנאשם והפרה נוספת של זכויות הציבור על ידי ניהול הליכים עמומים ודו-משמעיים.

לפיכך, מתבקש בזאת השופט דניאל בארי שוב ליתן בדחיפות החלטה בעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.

אין הדעת סובלת ניהול הליכים פליליים כסוג של משחק פוקר!
הבקשה שהוגשה היום, במלואה, מועתקת להלן.

התביעה הפלילית נגד רותם - עיוות המסמל את שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק.
לאחר הרשעתו של רותם על ידי השופט בארי, כתב משפטן ידוע, משה הנגבי, כך: "גיבור לא עבריין".  כבר קודם לכן תיאר את המצב העיתונאי קלמן ליבסקינד: "כבר עשור שבתי המשפט מתעמרים בלוחם הצדק: אין שופטים בירושלים: עשר שנים לפרשת חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם. חזרה לתיק ולפסק הדין שהותירו אותו חסר כל".

ההליכים בתביעה הפלילית נגד רותם החלו בשיבושים והונאות תחת שרביטה של השופטת יעל פרדלסקי 
משפטו של רפי רותם בבית המשפט השלום ת"א התאפיין מתחילתו בפברוקים והונאות: 
* סדרת עורכי דין הופיעו במשך כשנתיים כ"סנגורים ציבוריים" חיצוניים למראית עין, ללא כתבי מינוי, ללא ייפויי כוח, וללא הודעות מתאימות לפרוטוקול.
 
תמונה: הודעה כדין של הסנגור הציבורי לבית המשפט על ייצוג נאשם בהליכים פליליים.  בהליכים הפליליים נגד רותם לא הגיש המתחזה (ללא מינוי כדין) לסנגור ציבורי מחוזי (בפועל) ת"א אלקנה לייסט כל הודעה מסוג זה. 
_______ 

כל זאת התרחש בשיתוף פעולה עם הסניגור הציבורי המחוזי בפועל (ת"א) אלקנה לייסט (מתחזה ללא מינוי כדין) ובידיעת הסניגור הציבורי הארצי יואב ספיר. ובשיתוף פעולה עם השופטת יעל פרדלסקי.
הסנגורים הציבוריים למראית עין, שהופיעו ללא כל סמכות במשך יותר משנתיים, לא הגישו כל בקשה או תגובה (פרט לשינוי מועדי דיון). זאת למרות שרותם חזר ודרש לקבל את כל חומר הראיות בתיק.  

אחד מהם, עו"ד איציק שדה (שמו אינו מופיע כלל ברשימת באי-כוח בנט-המשפט היום), הופיע בכיכול בשם משרד עורכי הדין ברקן וסיימון, שאינו קיים כלל. עו"ד שדה נתן כביכול את הסכמתו לקבלת ראיות ללא עדים, ללא ידיעתו וללא הסכמתו של רותם.

תמונה: עו"ד איציק שדה הופיע כ"סניגור ציבורי" של רפי רותם ללא כל סמכות. עו"ד ניר ברקן גם הכחיש שמשרד עורכי הדין ברקן וסיימון קיים כלל...
______

מתחזה אחר ל"סנגור ציבורי" - עו"ד יוסי סקה, הודיע לרותם על ניגוד עניינים חמור, ורותם דרש את התפטרותו המיידית.  עו"ד סקה אישר את הפטרותו בכתב, אך המשיך להופיע בבית המשפט כסנגורו של רותם כביכול...

הודעה נשלחה לנשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, המפרטת את שלל השיבושים וההונאות בהליכים אלה. בתשובה נכתב: "הנשיא עיין במכתבך ולא מצא לנכון להתייחס אליו".

תמונה: מכתב תשובה מלשכתו של נשיא בית המשפט העליון דאז אשר גרוניס על הודעה המפרטת שיבושים והונאות בהליכים הפליליים נגד רפי רותם.
_______

לעומת זאת, ההודעה לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס נרשמה בסתר, שלא כדין, בתיק המשפט, עם "החלטות בפתקית" של השופטים על גביה: "עיינתי".

למרות בקשות חוזרות של רותם, המזכיר הראשי של בית המשפט השלום ת"א סירב עד היום לאשר כדין אף אחת מההחלטות והפרוטוקולים בתיק, "העתק מתאים למקור".

"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים"? "ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט"? או פשוט אי-כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים בישראל?

בעשרים השנים האחרונות, הקימו השופטים בישראל מערכת משפט המתאפיינת בכתבים ובדיונים עמומים ודו-משמעיים.  ובמקביל - הפכו את ההונאה מכס המשפט לשגרה. וגם כששופטים נתפסים בהונאה ועבריינות במילוי תפקידם, אינם עומדים לדין... פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך סיפקה את התיעוד המוכר ביותר לציבור של מצב זה.  אולם הציבור מעולם לא הבין את היקף השחיתות המתועד בפרשת ורדה אלשייך.

המצב שנוצר היום בבתי המשפט מתואר על ידי "משפטנים בכירים" כ"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים".  "משפטנים בכירים" אחרים מתארים אותו כ"ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט". 

לאזרח מן השורה המצב נראה בפשטות כאי-כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים...

 __________________________ __________________________

להלן הבקשה הדחופה החוזרת, שהוגשה היום, במלואה: 

בית המשפט השלום ת"א

מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13

מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186

בקשה דחופה חוזרת למתן החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016

מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה דחופה חוזרת למתן החלטה על בקשתו לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016:
1. ביום 31 לאוקטובר, 2016, הגשתי את הבקשה המקורית לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.
2. הבקשה מציינת, שהדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, היה פתוח לציבור, ואין איסור פרסום כדין על פרוטוקול הדיון.
3. הבקשה גם מציינת, שעל פניו נחזה הדיון כ"דיון בלתי פורמלי, שלא לפרוטוקול" – כלומר דיון בדוי/למראית עין – שיטת הונאה מוכרת וידועה מזה דורות ברחבי העולם.
4. הבקשה גם מציינת, שבניגוד לפרוטוקולים הקודמים בתיק זה, עדיין לא נרשם פרוטוקול הדיון הנ"ל כקיים בכרטיסיית "דיונים בתיק".
5. פרוטוקול הדיון הנ"ל גם לא נרשם כקיים עד יום זה (08 לנובמבר, 2016) (תמונה 1).



תמונה 1: כרטיסיית "מועדי דיון" מיום 08 לנובמבר, 2016, עדיין לא מראה רישום קיומו של פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.
_____

6. הבקשה המקורית גם מסבירה, שבמקרה זה, של "השמעת הכרעת הדין", יש חשיבות קריטית לקיום דיון פורמלי, לפרוטוקול, ולפרוטוקול הדיון. שכן במקרה זה, הפרוטוקול עצמו מהווה את האימות (אותנטיקציה) של כתב “הכרעת הדין”.
7. ביום 06 לנובמבר, 2016, הגשתי בקשה דחופה למתן החלטה על הבקשה לעיון.
8. בבקשה הדחופה צוין בפירוש, שהנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינות ותקפות “הכרעת הדין” מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד:
א) ל"הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,
ב) ל"שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948)..
9. ביום 07 לנובמבר, 2016, הנפיק השופט דניאל בארי "החלטה בפתקית" על הבקשה הדחופה למתן החלטה (תמונה 2). "החלטה בפתקית" זאת אומרת:
לאפשר למבקש לעיין בהכרעת הדין.
אין בין "החלטה בפתקית" זאת לבין הבקשה ולא כלום. הבקשה התייחסה ל"פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016". ה"החלטה בפתקית" מתייחסת לכתב "הכרעת הדין".



תמונה 2: “החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום 07 לנובמבר, 2016, על בקשה דחופה לקבלת החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. “לאפשר למבקש לעיין בהכרעת הדין".

________

10. בדיקה נוספת מעלה ש"ההחלטה בפתקית" הנ"ל שוב תויגה בנט-המשפט : "ניתנה במעמד צד אחד"; לא תויגה: "תשוחרר לצד השני", ותויגה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים" (תמונה 3).

תמונה 3: "הוראות פרטים" של ה"החלטה בפתקית " מיום 07 לנובמבר, 2016: תויגה: "ניתנה במעמד צד אחד"; לא תויגה: "ההחלטה תשוחרר לצד השני"; תויגה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".
________

11. ה"החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום 07 לנובמבר, 2016, מעצימה את החששות לגבי ניהול “דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול” ביום 06 לאוקטובר, 2016, שהוצג במרמה כדיון "השמעת הכרעת הדין". שכן, "החלטה בפתקית" זאת:
א) מתחמקת מהתייחסות ישירה לעצם קיומו, או אי קיומו של פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.
ב) שוב הוסתרה שלא כדין מעין הציבור, ומראה על המשך ניהול ספרים כפולים ברשימת “החלטות בתיק” בהליכים פליליים בתיק זה.
12. יתרה מזאת, "החלטה בפתקית" זאת מראה שהשופט דניאל בארי נמנע בעקשנות מצעד התיקון הפשוט – רישום כראוי של פרוטוקול הדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016.
13. התנהלותו של השופט דניאל בארי לגבי הבקשות לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יוצרות חשש חמור להתנהלות שיפוטית בלתי ראויה ו/או עבריינית – הונאה על כס המשפט מתוך כוונה לשבש הליכים פליליים בתיק בעל חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה.
14. התנהלות מסוג זה הפכה לשגרה בקרב השופטים בישראל בשנים האחרונות. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא הדוגמה המובהקת לכך. [1] ניהול הליכים למראית עין נחשב ברחבי העולם להתנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית שאין חלה עליה כל חסינות. אולם במדינת ישראל לא הועמד עד היום גם שופט אחד, מהרבים שנתפסו בכך, לדין פלילי על התנהלות מסוג זה.
15. מן הראוי שבית המשפט ימנע מהפרה נוספת של זכויותיו של הנאשם והפרה נוספת של זכויות הציבור על ידי ניהול הליכים עמומים ודו-משמעיים.
לפיכך, מתבקש בזאת השופט דניאל בארי שוב ליתן בדחיפות החלטה בעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.
אין הדעת סובלת ניהול הליכים פליליים כסוג של משחק פוקר!



תאריך: 08 לנובמבר, 2016 __________________
מבקש העיון - דר’ יוסף צרניק

1 2016-07-11 Complaint, filed with the UN Human Rights Council, Working Group on Arbitrary Detention, in RE: Roman Zadorov - Ukrainian citizen detained in Israel: Attachment 9.5 - Judge Varda Alshech “Fabricated Protocols” scandal – Israel Bar Association complaint and Ombudsman of the Judiciary May 31, 2012 decision (12/ 88 /Tel-Aviv District)
תלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם, קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים, בעניין רומן זדורוב – אזרח אוקראינה המוחזק בישראל: נספח 9.5 -פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (12/88 מחוזי ת"א)


No comments: