Sunday, August 21, 2016

2016-08-22 ועדת ארבל התבקשה לסייע בעניין "הכפשות השופטים"

2016-08-22 ועדת ארבל התבקשה לסייע בעניין "הכפשות השופטים"
לאחרונה התגלה מכתב של הנהלת בתי המשפט מיום 16 ליוני, 2016 לחברת וורדפרס בארה"ב, שמטרתו להסיר פוסט על השופט בן שלו, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.  המכתב נחתם על ידי עו"ד ליאת יוסים כ"הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים".  המכתב נחזה כהונאה.  חברי ועדת ארבל התבקשו לסייע בקבלת תשובה במועדה וכדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, לגבי תיעוד מינויה של עו"ד ליאת יוסים כ"הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים".  הראיות מצביעות על הנהלת בתי המשפט כמרכז ההונאות של השופטים. ההונאה הגדולה מכולן - פיתוחה והטמעתה של מערכת נט-המשפט.
בבלוג
  
תמונה 1:  השופט מיכאל שפיצר - העומד בראש הנהלת בתי המשפט - מרכז ההונאות של השופטים. מכתב מיום 16 ליוני, 2016, מאת עו"ד ליאת יוסים, הנהלת בתי המשפט, שנשלח לחברת וורדפרס בארה"ב, ויש לראותו כהונאה.  המכתב מבקש להסיר פוסט הנוגע לשופט בן שלו מבית המשפט השלום באר שבע, המדווח שניתן צו למניעת יציאת אם עם בנה מישראל, על פי בקשת האב.
____
מאהל המחאה ת"א, 22 לאוגוסט - חברי ועדת השופטת בדימוס עדנה ארבל "לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט" -- פרופ' אסא כשר - אוניברסיטת ת"א, עו"ד יואב ספיר - הסנגור הארצי, פרופ' אריה אלדד - ח"כ לשעבר, חגי סגל - עיתונאי, דר' ענת פלג - אוניברסיטת בר-אילן, עו"ד דר' נמרוד קוזלובסקי, דר' הדר דנציב - אוניברסיטת בר אילן, עו"ד דר' חיים וסמונסקי - משרד המשפטים -- התבקשו לסייע בקבלת תשובה במועדה וכדין על בקשה על פי חוק חופש המידע שהוגשה להנהלת בתי המשפט. [1]
הבקשה שנשלחה לחברי הוועדה אומרת:
לכבוד חברי הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט,
בעקבות גילוי מכתבה של עו"ד יוסים מהנהלת בתי המשפט לחברת WORDPRESS בארה"ב, שנחזה כהונאה, היגשתי בחודש שעבר בקשה על פי חופש המידע להנהלת בתי המשפט, לגבי תיעוד של מינויה כדין של עו"ד יוסים כ"הגורם הממונה לעניין הכפשות שופטים".
הבקשה הועברה דרך פורטל חופש המידע של הנהלת בתי המשפט (וקיבלתי אישור תשלום האגרה), בפקס (וקיבלתי אישור שהתמסורת עברה בהצלחה) ובדוא"ל.
אולם חודש אח"כ קיבלתי הודעה מהנהלת בתי המשפט שלא קיבלו את הבקשה.
שלחתי את הבקשה שוב בפקס ובדוא"ל, וביקשתי אישור קבלה - שעדיין לא קיבלתי.
לפיכך, אודה אם תוכלו לסייע בקבלת תשובה על פי חופש המידע במועדה וכדין בעניין מסקרן זה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
 הבקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה לפני יותר מחודש, נוגעת לתיעוד מינויה כדין של עו"ד ליאת יוסים מהנהלת בתי המשפט כ"הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים".  הבקשה הוגשה לאחר שהתגלה מכתב של הנהלת בתי המשפט מיום 16 ליוני, 2016 לחברת וורדפרס בארה"ב, כביכול בחתימת עו"ד ליאת יוסים, "הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים" מונה 1), שמטרתו  להסיר פוסט  הנוגע לשופט בן שלו מבית המשפט השלום באר שבע. [2]
יש לראות את מכתבה של עו"ד ליאת יוסים מהנהלת בתי המשפט כהונאה מסיבות שונות, ביניהן:
1. המכתב אינו מראה מספר אסמכתה, כנדרש בתכתובת ממשלתית רשמית.
2. עו"ד ליאת יוסים, חתמה על המכתב כ"הגורם הממונה לעניין הכפשות השופטים" - ספק רב אם תפקיד זה קיים בכלל. 
3. המכתב נשלח כקובץ מעבד תמלילים בוורד, החתום ב"חתימה גראפית", שהיא חסרת כל תוקף, ומסמך מסוג זה נחשב על ידי השופטים לחסר כל תוקף גם הוא - "טיוטה" בלבד.
4. המכתב מבלבל את סעיפי החוק, ואומר שהפוסט ,עולה כדי הפרת חוק העונשין' -  "ביזיון בית המשפט", "חוק איסור לשון הרע", ו"הפרת הפרטיות"  - כל זאת תחת סמכות מפוקפקת.
5. המכתב, לתאגיד בארה"ב, כתוב בעברית.
6. אין זאת ההונאה הראשונה מסוג זה של הנהלת בתי המשפט.
המכתב ההונאתי לוורדפרס הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת פעולות במערכה של השופטים נגד לורי שם טוב ופעילים אחרים. מערכה זאת כללה גם הוצאת צווי חיפוש ותפיסה מפוברקים, הנפקת פסק דין דרקוני מפוברק, ועוד. [3]
הראיות המצטברות מראות שהנהלת בתי המשפט משמשת כמרכז ההונאות של השופטים.
א. הונאה בפיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט
במקרה קודם, נשאל השופט מיכאל שפיצר להגיב על ראיות ברורות ומפורטות לגבי ההונאה בפיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט. בתגובה התקבל מכתב קצר מ"המבקרת הפנימית" של הנהלת בתי המשפט, האומר ש"ישרת בתי המשפט היא מעל לכל ספק", אך אינו מתייחס כלל לראיות שהוצגו להונאות במערכת נט-המשפט.  הנהלת בתי המשפט גם סירבה לענות על בקשה על פי חוק חופש המידע, לקבלת תיעוד של מינויה של הגב' עפרה תם רוזנר כ"מבקרת פנימית" של הנהלת בתי המשפט.
במקרה אחר, הגיע מהנהלת בתי המשפט מכתב "תשובה" על "פניה" שמעולם לא הייתה (תמונה 2).  המכתב, שנחתם על ידי עו"ד חלי ברכה, "הלשכה המשפטית" (שם תפקיד מפוברק בעליל), טען ש"במחינה מחשובית" לא ניתן "לראות החלטות הניתנות בפתקית" בנט-המשפט... קביעה הונאתית בעליל גם היא.
תמונה 2:  פקס מיום 27 ליולי, 2015, מעו"ד חלי ברכה, "הלשכה המשפטית" בהנהלת בתי המשפט, הטוען ש"מבחינה מחשובית" לא ניתן לראות החלטות בפתקית בנט-המשפט.
_____
עו"ד חלי ברכה סירבה לענות למרות בקשות חוזרות: 
מהו התפקיד אליו מונתה בהנהלת בתי המשפט, מעבר ל"לשכה המשפטית". 
מה הייתה ה"פנייה" עליה ענתה כביכול. 
לאיזה תיק ולאיזה בית משפט קשור מכתב זה. 
מי היו הגורמים שספקו את חוות הדעת לגבי "הבחינה המחשובית"...
על פי תזמון המכתב ונושאו, עו"ד חלי ברכה שלחה את מכתב ההונאה בעקבות פניות חוזרות לשופט דוד רוזן, להציג בתיק פרשת הולילנד ברשימת "החלטות בתיק" "החלטה בפתקית" (שהיא הונאה בפני עצמה - ראה להלן) לגבי ההונאה באי רישום פסק הדין (הונאה נוספת בפני עצמה) לגבי אהוד אולמרט.
השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט, סירב לענות לעניין על פניות חוזרות לחקור את ההונאה הברורה בהתנהלותה של עו"ד חלי ברכה.
ב. הונאה בהגשת תלונה על ידי עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד רפאל ארגז על סמך "פרוטוקול מפוברק" - בלתי חתום ובלתי מאושר של השופטת ורדה אלשייך.

 
תמונה 3: השופטת ורדה אלשייך - הידועה לשמצה מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". הונאה של עו"ד ברק לייזר - היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט - תלונה סמי-פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז שהוגשה ללשכת עורכי הדין תחת חתימתו על עו"ד ברק לייזר ביום 22 לספטמבר, 2011, ושהייתה מבוססת על כתב "פרוטוקול מפוברק" שאינו חתום ואינו מאושר כדין של השופטת ורדה אלשייך.
_____
בספטמבר 2011 הגיש עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ללשכת עורכי הדין תלונה, שהיא הליך סמי-פלילי, נגד עו"ד רפאל ארגז.  הגשת תלונה זאת הייתה יריית הפתיחה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך - אחת מפרשיות אי-הכשירות ו/או השחיתות החמורות ביותר של שופט במדינת ישראל.  כפי שהתברר אח"כ, התלונה הייתה מבוססת על פרוטוקול בדוי/למראית עין, שלא נחתם ולא אושר כדין.  זאת - כשעו"ד בקר לייזר הוא אחד האנשים הבודדים במדינת ישראל, פרט לשופטים, שלו סמכות גישה למערכת נט-המשפט המאפשרת לזהות מהו כתב בית דין אמתי (אותנטי), חתום ותקף, ומהו כתב בית דין בדוי/למראית עין, או "טיוטה" כפי שהשופטים קוראים לכתבים אלה.
ג. הונאה בפרסום פסק דין מפוברק של השופט דוד רוזן בתיק פרשת הולילדנ על ידי דוברת הנהלת בתי המשפט איילת פילו
ההונאות בהנהלת בתי המשפט הן כנראה עניין משפחתי.  זוגתו של עו"ד ברק לייזר - דוברת הנהלת בתי המשפט איילת פילו, הייתה מעורבת בפרסום לתקשורת של כתב הונאתי של פסק דין בדוי/למראית עין של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד (תמונה 4).

.1
.2
.3
תמונה 4: השופט דוד רוזן - המיועד לנציב ביקורת הפרקליטות. מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א - שלוש גרסאות של כתב "הכרעת דין" של השופט דוד רוזן במשפט פרשת הולילנד - אף אחת מהן אינה כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף:
1. הכתב המופיע במערכת נט-המשפט, תחת "רשימת החלטות" - לא נרשם ברשימת "פסקי דין". כתב זה הוא בן 685 עמודים, מסמך סרוק, כלומר אינו מסמך אלקטרוני תקף. חסרים בו עמודי הפתיחה, בהם מופיעים שמות הצדדים, ובסופו אין כל חתימה כלל.  המסמך משובש בצורה יוצאת דופן, שקשה להאמין שהיא תוצאה של טעות אנוש.
2. הכתב שהופץ על ידי דוברת הנהלת בתי השפט לתקשורת - אך אינו מופיע בתיק בית המשפט, גם הוא מסמך סרוק, וכל דפיו נקצצו בצורה מוזרה, אולי בכדי להסתיר את העובדה שהוא מסמך סרוק ולא מסמך אלקטרוני אמתי.  המסמך הוא בן 687 עמודים, ובסופו חתימה "רטובה" וחותמת של השופט דוד רוזן.
3. בתיק הערעור בבית המשפט העליון (כתבי מקור) מופיע רק תדפיס מ"נבו הוצאה לאור בע"מ", שאינו כתב בית דין כלל. ערעור הנובע ללא כל פסק דין של בית המשפט שלמטה הוא הליך חסר סמכות וחסר תוקף מיסודו.
_____
השופט דוד רוזן דחה בקשות לעיון בפסקי דין עשויים כדין בתיק בית המשפט המחוזי ת"א.  השופט רוזן טען ב"החלטה בפתקית" (תמונה 5), בלתי חתומה, שאותה סירב להציג ברשימת "החלטות בתיק", שפסקי הדין הועברו "פיזית" לבית המשפט העליון במהלך הערעור. כל זאת - בבית משפט המתנהל בתיקים אלקטרוניים כחמש שנים...

עיון בבית המשפט העליון העלה שגם שם לא נמצא כתב פסק דין אמתי (אותנטי).
תמונה 5:  מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א - "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן מיום 18 למרץ, 2015, בתגובה על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין בנוגע לאהוד אולמרט ושולה זקן.  השופט דוד רוזן הנפיק "החלטה בפתקית" האומרת: "התיק בו מתבקש העיון נמצא פיזית בבית המשפט העליון כחלק מהליכי הערעור על פסק הדין. על כן לא ניתן להיעתר לבקשה." החלטה זאת מעולם לא הומצאה כדין, אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק", והשופט דוד רוזן סירב לספק העתק חתום ומאושר שלה. לכן יש לראות בה כתב בית דין בדוי/למראית עין. יחד עם זאת, יש לראות בכתב זה הודאה בפועל שאין פסקי דין עשויים כדין בתיק זה בנט-המשפט, ושהכתבים המופיעים בנט-המשפט אינם כתבי בית דין עשויים כדין.
_____
מעל לכל זאת - הנהלת בתי המשפט היא שהייתה אחראית על פיתוחה והטמעתה של מערכת נט-המשפט, והיום היא אחראית על הפעלתה.  חוות הדעת שמערכת זאת היא מכשיר הונאה התקבלה למעשה בדו"ח האו"ם על זכויות האדם בישראל לשנת 2013, האומר: "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, ובבתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".  חוות הדעת שמערכת זאת היא מכשיר הונאה גם התקבלה למעשה בפרסום מאמר בכפוף לבדיקת עמיתים בכנס האירופי למחשוב ממשלתי לשנת 2015. כותרת המאמר: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?".
בתשובה על בקשה לתגובתו של השופט מיכאל שפיצר על הדוחות הקובעים הונאה בנט-המשפט, נשלח מכתב קצר מ"המבקרת הפנימית" של הנהלת בתי המשפט האומר שיושרת בתי המשפט "היא מעבר לכל ספק"...
תלונה שהוגשה לאחרונה למועצת זכויות האדם של האו"ם בפרשת רומן זדורוב הציגה ראיות לכך שרומן זדורוב מוחזק במאסר שרירותי, ללא פסקי דין עשויים כדין וללא פקודת מאסר עשויה כדין. התלונה גם טוענת שפרשת רומן זדורוב משקפת אי-כשירות ו/או שחיתות נרחבת של מערכת המשפט בישראל. [4]
על רקע זה ברור מדוע הנהלת בתי המשפט נאלצה לפתוח במערכה הונאתית להשתיק ולמנוע הפצת מידע על הונאות ושחיתות בבתי המשפט בישראל....
קישורים:
[1] 2015-07-15 עדנה ארבל תעמוד בראש ועדה לבחינת חופש הביטוי
[2] השופט בן שלו (ב"ש) צועניה שרצתה לעזוב הארץ עם ילד בן 5 ולנתקו מאביו הישראלי תישאר בארץ למרות חזקת הגיל הרך תמ"ש 41741-03-16
[3] 2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com