Monday, May 8, 2017

2017-05--09 השופטת עינת רון מסתבכת בהונאות: השופט הנוכל ועבריין המין יצחק כהן: הורשע, או לא הורשע?

השופטת עינת רון מסתבכת בהונאות: השופט הנוכל ועבריין המין יצחק כהן: הורשע, או לא הורשע? 
על פניו, המצב נחזה כתעלול ההונאה הרגיל - חיסיון מפוברק בנט-המשפט מחד, ומאידך - פרסום כתבים מפוקפקים בתקשורת דרך דוברות הנהלת בתי המשפט - חמ"ל ההונאות... ב"החלטה בפתקית" מהיום, השופטת עינת רון מסרבת לאפשר עיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין" ומשקרת בלי בושה -"התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי". אבל הבקשה לעיון עצמה כללה תמונת מסך המראה שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום... מרים נאור הפעילה "חסיון" דומה על התיק הקשור בבית המשפט העליון. אולם בית המשפט העליון מתקשה להחליט על  בקשה לעיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין" כבר מספר חדשים... אז האם אני עובר על החוק פעמיים, כשאני מפרסם כתבי בית דין,  הן מבית המשפט השלום בראשון והן מבית המשפט העליון, שהיו "פתוחים לציבור" והפכו פתאום ל"חסויים"? מערכות מידע הונאתיות בבתי המשפט החזירו אותנו לימי הביניים. השופטים הם קדקוד השחיתות השלטונית בישראל היום!
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-08_8.html
  

תמונות: השופט יצחק כהן עסק בפברוק ההליכים בתיק רומן זדורוב... השופטת עינת רון עוסקת בפברוק ההליכים בתיק יצחק כהן... יד רוחצת יד... השופטים הם קדקוד השחיתות במדינת ישראל!
_____ 

מאהל המחאה ת"א, 09 למאי - התקשורת פרסמה אתמול, שהשופט הנוכל יצחק כהן הורשע בעבירות מין... ואיתמר לוין מ"מחלקה ראשונה" עולה על כולם, ומפרסם "חשיפה" - כתב גזר הדין כביכול של השופטת עינת רון...
אבל השאלה הברורה היא: האם זהו כתב גזר דין אמתי (אותנטי) או רק "טיוטה" ("פברוק", הונאה על כס המשפט) של השופטת עינת רון? שמא "מחלקה ראשונה" שוב נפל בפח ומפרסם "טיוטות" - כתבי בית דין מפוברקים?
את התשובה אין לדעת - כי שלשום הופעל פתאום על התיק כולו חסיון מפוברק.  והיום, הנפיקה השופטת עינת רון "החלטה בפתקית" שקרית ומטעה, האומרת, "התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי". זאת - כשהבקשה לעיון כללה תמונת מסך המראה שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום...
אבל השופטת עינת רון אינה לבדה, גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הפעילה "חסיון" מפוברק על התיק הקשור בבית המשפט העליון...
אז האם אני עובר על החוק פעמיים, כשאני מפרסם כאן כתבי בית דין, הן מבית המשפט השלום בראשון והן מבית המשפט העליון, שהיו "פתוחים לציבור" עד שלשום, ועכשיו "חסויים" כביכול?

החלטה בפתקית, שקרית ומטעה של השופטת עינת כהן היום על בקשה לעיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין", רשימת "החלטות בתיק עשויה כדין" ורשימת "פסקי דין עשויה כדין", "רשימת מועדי דיון עשויה כדין"
הבוקר התקבלה החלטה זריזה של השופטת עינת רון על בקשת עיון שהוגשה אמש.


תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - "החלטה בפתקית" שקרית ומטעה של השופטת עינת רון מהבוקר - "לפונה אין כל זיקה ישירה לתיק זה. התיק הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי..."
_____
הבקשה לעיון עצמה כללה תמונות מסך, המדגימות שהתיק הוגדר "פתוח לציבור" עד שלשום... וזיקת הפונה לתיק אין לה ולא כלום עם זכות הציבור לדעת, האם גזר הדין שפורסם על ידי דוברות הנהלת בתי המשפט הוא פברוק טיפוסי ותו לאו...


 תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - היה "פתוח לציבור" עד שלשום!
____


 תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - התיק חסום לציבור החל מאתמול: "המשתמש אינו רשאי לצפות בתיק זה". כיתוב זה אינו מספק כל בסיס בחוק לחסימת גישת הציבור - חיסיון מפוברק!
____ 

הדיון אתמול התנהל בדלתיים פתוחות: איך בדיוק זה מתיישב עם "הוגדר עם הגשת כתב האישום כחסוי"???

תמונה: הדיון אתמול התנהל בדלתיים פתוחות (תודה לפעילי המשמר החברתי בבתי המשפט על הצילום).  לכן, טענתה של השופטת עינת רון, שהתיק הוגדר "חסוי" עם הגשת כתב האישום, מופרכת מיסודה.
________

 
תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - כתב אישום בלתי חתום. פברוק דומה להפליא לזה שבתיק מ"י נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל לפני מספר שבועות...
_____

תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - ביום 05 לדצמבר, 2016, כבר נקבע "דיון קבלת תסקיר"... אבל הקראת כתב אישום כדין הייתה שם בכלל?
_______


תמונה: מ"י נ  יצחק כהן (42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון - החלטה בכתב יד של השופטת עינת רון, מהסוג ה"סרוק". ה"החלטה" נרשמה על פני בקשת הפרקליטות, אבל על כתב בית דין זה כולו אין מופיע כל מספר תיק... וגם אין כל אימות מזכירות על הגשת כתב הבקשה, שהוגשה כנראה במסלול עוקף...  תופעות הנחשבות לסימני היכר של בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת כבר מאות שנים...
_______
תיק בית המשפט העליון - העברת מקום דיון, הפך ל"חסוי" ו"אסור בפרסום" על ידי מרים נאור


תמונה: מ"י נ  "פלוני" (בש"פ 6963/16) בבית המשפט העליון - התיק, שעניינו בקשה להעברת מקום דיון הפך "חסוי".  שם הנאשם - יצחק כהן שונה ל"פלוני" - עניין שגרתי היום בבתי המשפט, המתבצע ללא כל החלטה שיפוטית וללא הנמקה. הפעלת חיסיונות ללא דין משבשת את ישרת רשימת התיקים מיסודה והופכת את בתי המשפט לבלתי כשירים בעליל.
_____ 

תמונה: מ"י נ  "פלוני" (בש"פ 6963/16) בבית המשפט העליון - החלטה של השופטת מרים נאור. גם תיק שעניינו העברת מקום דיון הפך ל"אסור בפרסום". שם הנאשם - יצחק כהן שונה ל"פלוני".
_____ 

האם הכתבים המשפטיים בישראל בודקים את אמיתות המידע שהם מפרסמים?
החשיפה ב-News1 / הסדר הטיעון לא אושר
בניגוד לבקשת הפרקליטות - השופט בדימוס כהן הורשע בהטרדה מינית

יצחק כהן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, הודה בעבירה אחת של הטרדה מינית בפרשה שנחשפה ב-News1  המדינה וכהן ביקשו  להימנע מהרשעתו
;

_______
ניתן להניח כמעט בוודאות, שמקור מסמך "גזר הדין", שפירסם איתמר לוין ב"מחלקה ראשונה" אתמול, הוא דוברות הנהלת בתי המשפט.  אבל האם הכתב המשפטי איתמר לווין לא קרא את דוחות נציב תלונות הציבור על השופטים? דוחות הנציב מתעדים שוב ושוב על בעיית אמינות לגבי כתבי החלטות ופסקי דין שמוסרת הדוברת איילת פילו (זוגתו של היועץ המשפטי עו"ד ברק לייזר) לתקשורת. לפעמים היא מתבלבלת, ומוסרת לתקשורת "טיוטות". ("טיוטות" על פי הלשון המקובלת על הנציב והשופטים בישראל כוללות כתבי בית דין מפוברקים, כגון "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך).
יש לציין ש"מחלקה ראשונה" היה מעורב רק לפני כשבועיים בפרסום "כתב אישום" מפוברק נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל, חלק מהונאה חמורה ושיבוש הליכים של התביעה והפרקליטות.
על פי מיטב הבנתי, הכשרתו המקצועית של איתמר לוין היא כהיסטוריון.  יש לתהות על היסטוריון שאינו יודע להבחין בין מסמך אמתי (אותנטי) לבין מסמך מפוברק, ו/או אינו מקנה כל חשיבות לעניין אמיתות המסמכים עליהם הוא מדווח לציבור...
בפועל, כפי שהתברר בפרשת לורי שם-טוב ומוטי לייבל, התקשורת שימשה ככלי לשיבוש הליכי משפט בידי הרשויות. קרוב לוודאי שזה המצב בעניין "גזר הדין" של השופטת עינת רון לגבי השופט בדימוס יצחק כהן גם כן...
מהו כתב בית דין אמתי בכלל?
אבל איך ניתן בכלל לדעת, מהו כתב בית דין אמתי (אותנטי), במצב בו השופטים מפברקים בלי לדפוק חשבון? 
במשך מאות שנים התפתחו ברחבי העולם סדרי בית דין, שמטרתם למנוע את התופעה של פברוק כתבי בית דין על ידי השופטים - הונאות על כס המשפט.  סדרים אלה עומדים בבסיס התנהלותו של בית דין כשיר, ויסודם בארץ נקבע כבר תחת המנדט הבריטי:
א) כתב פסק דין חייב להירשם כדין בתיק בית המשפט ככתב מקור, תוך אימות רישומו על ידי פקיד בית המשפט בעל סמכות מתאימה.
ב) העתק מפסק הדין יכול להיות מאומת "העתק מתאים למקור" על ידי מזכיר ראשי או רשם בית המשפט.
ספק אם הכתב איתמר לוין וידא, שכתב "גזר הדין" שפירסם אכן נרשם בתיק בית המשפט מ"י נ יצחק כהן בבית המשפט השלום בראשון לציון - שכן התיק נחסם לגישת הציבור ערב הנפקת "גזר הדין".  (ושמא, במקרה, השופטת עינת רון חסמה את גישת הציבור לתיק ערב הפירסום על "גזר דין" בכדי להסתיר עניין זה??? הרי אנחנו כבר יודעים שהיא רמאית...). בנוסף, המסמך שפורסם אינו נושא כל אימות שהוא:
א) אינו חתום על ידי השופטת - נושא רק "חתימה גרפית" - שהנציב כבר הבהיר שהיא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית - חסרת כל תוקף,
ב) אין עליו כל סימן המראה על רישומו בתיק כדין, כגון "התקבל",
ג) אין עליו כל אימות "העתק מתאים למקור".

השופטים יצרו מצב בו הציבור, התקשורת, בעלי דין ובאי כוחם מתקשים להבחין בין "טיוטות" לבין כתבי בית דין אמתיים
המצב שנוצר בארץ בשנים האחרונות מתועד להפליא בדו"ח הנציב על פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך: הציבור, בעלי דין, ולעיתים גם עורכי דין, אינם יכולים להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין "טיוטה" (מה שנקרא בתקשורת "פברוק" - והוא למעשה הונאה חמורה).

מערכת המידע - נט-המשפט - היא מכשיר ההונאות 

תמונה:  מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים והשלום - נט-המשפט - היא מערכת מידע הונאתית לתפארת מדינת ישראל. תוך פחות משנתיים מיום הפעלתה הייתה לנו פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך... שהיא רק קצה הקרחון של הונאות השופטים. המצב שנוצר בבתי המשפט של מדינת ישראל תואם בתי משפט של ימי הביניים המאוחרים.
________

אבל איך אפשר לעסוק בהונאות כאלה, שהיו טיפוסיות לבתי המשפט של ימי הביניים, במדינת ישראל - מעצמת היי טק -בשנת 2017?
התשובה פשוטה - השופטים יוצרים חיסיון מפוברק במערכת גישת הציבור לתיקים בנט-המשפט, ומפרסמים דרך הנהלת בתי המשפט כתבי בית דין מפוברקים. ובמקביל יצרו מערכות כתבים אלקטרוניים שאין יכולת להבחין האם הם אמתיים בכלל.
_____

תעלול מוכר וידוע כבר מימי הביניים - העלמת הכתבים מעין הציבור  - ובמקביל - שיבוש הכתבים וההליכים - על ידי פרסום כתבים חסרי תוקף (כתבי בית דין למראית עין) - הונאה על כס המשפט.
תעלולים מסוג זה מוכרים ברחבי העולם כבר מאות שנים כסימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. אבל בישראל 2017, התופעה היא יומיומית.
לאחרונה, תועדה תופעה זאת בפירוט בתיק משעול נ מדינת ישראל בבית המשפט העליון. שם הפעיל שופט בית המשפט העליון חסיון מפוברק על התיק, ובמקביל - הנפיק צו מאסר מפוברק והונאתי על שוקי משעול- חושף השחיתויות ברשות המסים.
תעלול דומה תועד בפרשת לורי שם-טוב ומוטי לייבל: שם פורסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר כתב אישום אחד, ובמקביל נרשם בתיק בית המשפט כתב אישום אחר.
כמובן, שבמקרה שלפנינו, החשד הוא שמטרת התעלול בתיק מדינת ישראל נ יצחק כהן הפוכה מכוונת התעלול בתיקי שוקי משעול ולורי שם טוב. במקרה של יצחק כהן - כוונת החיסיון להטיב עם יצחק כהן, במקרה של שוקי משעול ולורי שם-טוב כוונת החיסיון הייתה להרע עם הנאשמים והמערער.
אבל בכל המקרים יש לראות בחיסיון שרירותי, גחמני, שלא על פי דין הונאה של השופטים על הציבור.

הבקשה לעיון שהוגשה אתמול לשופטת עינת רון


בבית המשפט השלום ראשון לציון

בקשה לעיון בתיק בית המשפט
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2; (תקנה 4(ג))
1. פרטי המבקש:
שם מלא: דר' יוסף צרניק
מס' זהות
כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק ובית משפט שבו מבוקש העיון:
ת”פ 42649-11-16 בבית המשפט השלום ראשון לציון
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ יצחק כהן
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) כתב אישום עשוי כדין;
(2) רשימת כל ההחלטות בתיק עשויה כדין וכל ההחלטות עשויה כדין בתיק זה;
(3) רשימת פסקי דין עשויה כדין ופסק/י דין עשויים כדין, אם נרשמו כדין בתיק זה;
(4) רשימת מועדי דיון עשויה כדין;
(5) לחלופין, צו איסור פרסום, או כל כתב שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור לתיק זה בנט-המשפט.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) זכותו של מי שאינו בעל דין לעיין בהחלטות ופסקי דין, הדין בישראל ברור. תקנות בתי המשפט -עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם ראשי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
גם עניין זה מפורש עוד בפסק הדין של הנשיאה בייניש משנת 2009 בעתירה - האגודה לזכויות האזרח ואח' נגד שר המשפטים ואח' (5917/97):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין. [הדגשה במקור- יצ]
ב) תיק זה בעל חשיבות ציבורית מהמדרגה הראשונה. עד לאחרונה היה רשום כ"פתוח לציבור" – אינו חסוי בנט-המשפט (תמונה 1).

תמונה 1: מדינת ישראל נ יצחק כהן (ת”פ 42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון לציון – הופיע עד לאחרונה בנט-המשפט כ"פתוח לציבור".
_____

ג) היום, לעומת זאת, גישת הציבור לתיק כולו חסומה, חיסיון כביכול (תמונה 2).
תמונה 2: מדינת ישראל נ יצחק כהן (ת”פ 42649-11-16) בבית המשפט השלום ראשון לציון – גישת הציבור לתיק כולו חסומה בנט-המשפט היום.
_____

ד) יחד עם זאת הופיעו היום בתקשורת פרסומים על כך שהנאשם הורשע, ואף פורסם גזר דין מתיק זה.
ה) המצב שנוצר בכללותו עמום ודו-משמעי, הן לגבי איסור פרסום, והן לגבי גישת הציבור לתיק זה. אין ספק שמצב מעין זה יעלה בעיני משקיפים חששות לגבי כשירותו של בית המשפט. מצב זה גם מעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות במדינת ישראל.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין כל קשר, פרט לעניין האקדמי.
המבקש עוסק מזה שנים בחקר מערכת המשפט בישראל ומחוצה לה, בפרט בקשר לשימוש במערכות אלקטרוניות בבתי המשפט. דוחות שחיבר המבקש נכללו בשלושה דוחות של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בפרסומים אקדמיים בינלאומיים בכפוף לבדיקת מומחים, ובספר עיון במדעי המחשב.


תאריך: 08 למאי, 2017
יוסף צרניק – מבקש העיון
בעצמו, בלתי מיוצג